אזולאי, וידאל

וידאל, בן חסיבא ואבא, נולד ביום א' בתמוז תש"ח (6.7.1948) בעיר סיפרו שבמרוקו. אביו, מצאצאי החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי), שלח אותו להתחנך בבית-הספר "אליאנס" שבעיר מגוריהם. בערב למד וידאל בחדר "אם הבנים". הוא עלה ארצה עם הוריו בשנת 1962 והשתלם בלימודי האלקטרוניקה בעיר לוד. חבריו ובני משפחתו מספרים עליו כי היה אדם נעים הליכות ושקט, שמעולם לא הרים קולו על איש. את רוב זמנו הקדיש להשתלמות במקצועו וכמעטשלא נותר לו פנאי לשעשועים ולבידור. וידאל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והשתלם בקורס לנהיגה. לאחר שסיים את השירות הסדיר והחל את שירות המילואים, נשלח להסבה מקצועית והוכשר כנהג טנק. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים השתתף וידאל בקרבות כנהג זחל"ם באזור תעלת סואץ. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נתקל הכוח שלו בחוליית קומנדו של המצרים ובמהלך הקרב שהתפתח נפגע הזחל"ם מפצצה ווידאל נהרג במקום. השאיר אחריו ארוסה, שעמד לשאת לאישה כעבור חודשים אחדים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמלה. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. לאחר מותו של וידאל, כתב מפקדו למשפחה השכולה: "בנכם נפל בעת הסתערות על חוליית קומנדו, בגזרה הצפונית של התעלה, באזור קנטרה. פלוגת קומנדו של המצרים חוסלה כליל הודות למסירותם, לגבורתם ולהקרבתם של וידאל וחבריו, אשר חרפו את נפשם ובמותם ציוו לנו את החיים. תקצר היריעה מלתאר את וידאל, שהיה חייל אהוב על כולנו ואשר זכרו יהיה תמיד עמנו…". הוריו של וידאל הנציחו את זכרו בקביעת מנורה בעלת שלושה קנים ולוח שיש, בבית הכנסת ברמלה