אזולאי, אברהם

אברהם (מייק, בבר), בן חסיבה (שמחה) ומסעוד, נולד ביום ה' בשבט תשי"ד (9.1.1954) בקזבלנקה שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ב (1962). את תחילת לימודיו עשה במרוקו, שם למד שנתיים בבית-הספר היסודי. אחרי-כן למד בבית-הספר היסודי "מורשה" שבטירת הכרמל. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, פנה ללמוד באחת הישיבות בבני-ברק, אך לאחר זמן לא רב חזר לטירת הכרמל ולמד שם בבית-הספר התיכון המקצועי במגמת המסגרות המיכנית. אברהם אהב מאוד מוסיקת פופ. כן התמסר לציור ובעיקר צייר ציורי נוף. הוא היה אדם עליז ושובב, חייכני ובעל חוש-הומור. הוא ניחן באורך-רוח ולא ידע לכעוס או לרגוז. הוא הרבה לבלות וליהנות מחייו ולא ביקש אלא לשמוח בחייו. הפתגם השגור על פיו היה: "אכל ושתה כי מחר נמות". עד שגויס לצה"ל עבד במקצועו כמסגר מיכני, באחד ממפעלי החרושת בחיפה. אברהם גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס תותחני טנקים ובסיומו הוענק לו ציון גבוה (95). במלחמת יום הכיפורים לחם אברהם בחזית סיני, בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), תוך כדי קרב באזור "מפרקת" שבצפון התעלה, פגעו שני פגזים בטנק שלו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. מפקדו העיד עליו, שהיה תותחן-טנקים טוב, חייל ממושמע וחבר אהוב על כל אנשי יחידתו.