אזוגי, יעקב (‘ז’קו’)
בן חיים ואסתר. נולד ביום כ"ה בתמוז תשט"ו (15.7.1955) במקנס שבמרוקו. בגיל חמש נפל מן הקומה השלישית של ביתו, אך בדרך נס לא נפגע כלל. המשפחה ברוכת-הילדים עלתה לארץ בשנת 1962 והשתקעה בטירת-הכרמל. יעקב ('ז'קו') התחיל את לימודיו בארץ בבית-הספר הדתי 'מורשה' שבמקום-מגוריו. משם עבר לבית- הספר התיכון-דתי 'אריאל' ולמד בו שלוש שנים במגמה ההומנית. הוא היה תלמיד מצטיין בכל המקצועות, ובמיוחד בלשון האנגלית. הרבה לקרוא ספרים ודברי-שירה, ובעצמו חיבר שירים כבל מגיל צעיר. כן למד לפרוט בגיטרה אצל מורה פרטי. יעקב היה נער שקט ועדין, ענו ושקדן. התלתלים, שעיטרו את ראשו, והלבוש הנקי, המסודר והמהודר כלשהו, שיוו לו בעיני רואיו דמות של 'נסיך' צעיר. הוא ביקש ליהנות עד תום מן החיים, שבילדותו כאילו ניתנו לו במתנה מחדש. עם-זאת, היה שרוי בהלך-רוח פטליסטי, ודוק של עצבות כיסה את עיניו. ייתכן כי עצבותו נבעה מן התחושה לקראת הצפוי לו בעתיד. בנוסף על הנגינה היו ליעקב תחביבים ותחומי-התעניינות רבים: הוא למד לפסל ולצייר. כן מצא עניין במדע הגרפולוגיה ורכש ספרים וחוברות, הדנים בתחום זה. הוא גם אסף בולים ומטבעות. יעקב למד בסטודיו בחיפה את מקצוע הצילום, שביקש לראות בו את משלח-ידו בעתיד. כל כישרונותיו כאילו נתרכזו ונתגלמו במלאכת-הצילום, שהקדיש לה מעתה את כל שעות- הפנאי, והיא גם שפרנסה אותו במידה מסוימת. הוא פיתח מעבדה בביתו, רכש את כל הציוד הדרוש והתחיל לצלם. רחש כבוד לפרי-עמלו וטיפח את כישרונו. "תמונות הן דבר אישי, סודי", נהג לומר למי שביקש להציץ בתמונותיו, "אין להסתכל בתמונותיהם של אנשים זרים בלא הסכמתם". הוא ביקש לעסוק בצילום גם בצבא, אך הדבר לא נסתייע לו. בנובמבר 1973 גויס יעקב לצה"ל. את הטירונות עבר במסגרת חיל-הרגלים. לאחר-מכן הוצב לחיל-הקשר, ולאחר שעבר כמה קורסים הועלה לדרגת טר"ש, וכעבור זמן לדרגת רב"ט. הוא שימש כאחראי למברקה ביחידתו. כאשר הועבר למחנה קרוב לביתו, קיוה שיוכל בשעות-הערב להתמסר למקצוע-הצילום, האהוב עליו. אך שוב רדפו הגורל, קרהו אסון, והנס לא אירע לו בשנית. ביום ט"ו באייר תשל"ו (15.5.1976) נפל יעקב בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, שבע אחיות ושני אחים. מפקדו של יעקב כתב להורים השכולים: "אישיותו של יעקב שימשה דוגמה ומופת להתנהגות חיילית טובה, במסירות הרבה שגילה בעבודתו". בני-משפחתו תרמו ספר-תורה על-שמו, להנצחת שמו.
