אזגורי, שמואל

שמואל, בן אביבה ויוסף, נולד בשנת תשי"ד (1954), במקנס שבמרוקו, ובילדותו, כשהיה כבן שנה, עלה עם משפחתו ארצה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "בר אילן" בהרצליה ואחר-כך המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בתל-אביב, בו רכש את מקצוע המכונאות, נוסף למקצועות העיוניים כבכל בית ספר רגיל. לאחר שתי שנות לימוד החליט שמואל לשלב עבודה במוסך כמכונאי, יחד עם לימודיו בבית-הספר, כדי לרכוש ניסיון וידע מעשי. בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי היה חבר בתנועת "בני עקיבא". לאחר שנתיים בתנועה החליט להשתלב בחברת נערים אחרת ויחד אתם יזם פעולות חינוכיות שונות. פעמים אחדות בשנה היו נוהגים לנסוע לקיבוץ ולעזור שם בעבודה בענפי החקלאות השונים: פעם בקטיף ופעם בשדה, פעם בבית-האריזה ופעם ברפת. חיי הקיבוץ קסמו לו מאוד והוא הרבה לבקר שם להנאתו ולתועלת הקיבוץ. כמו כן נהגו הוא וחבריו לעסוק בספורט על ענפיו השונים, החל במרוצי אופניים וצעדות וכלה בטיולים להכרת נופי הארץ ואתריה. שמואל היה נער עליז ובעל חוש-הומור. כמו-כן ניחן במזג טוב, ברצון ובנכונות לעזור לזולת. הוא היה מוכן תמיד להקדיש מזמנו וממרצו ולעשות למען כל אדם, אפילו לא הכירו ואפילו לא נתבקש לכך. כשאמו חלתה ונבצר ממנה למלא את תפקידה במשק הבית, היה זה שמואל שיצא לקניות, ניקה וסידר את הבית ועשה זאת באהבה וברצון. בחוש ההומור שלו ובעליזותו ידע להשרות בבית רוח טובה ולשמח את בני המשפחה בבדיחה, בשירה עליזה ובחיוך טוב ומרגיע. שמואל גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל ההספקה. לאחר סיום הטירונות עבר מספר קורסים והיה למחסנאי ואחר כך לנהג משאית כבדה. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. חבריו אהבו אותו בזכות היותו ישר והגון ובזכות אופיו הנוח וחביבותו כלפי כל אדם. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפל שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שמואל הלך מאתנו בזמן מלחמה ובימי מאמץ עליון. הוא השתדל תמיד לעזור ולמלא את המוטל עליו, אך הגורל קטפו בדמי ימיו. את תפקידו מילא בנאמנות ובמסירות". משפחתו תרמה ספר תורה להנצחת שמו של שמואל בנה.