אזאווי (זאבי), יעקב (ז’ק)

בן רובידה ודוד, נולד ביום א' באלול תרפ"ח (17.8.1928) בעיר מקנס, מרוקו. סיים בית-ספר עממי ועבד בפקידות. היה חובב ציון מנעוריו וכשהגיעה אליו בשורת מלחמת-העצמאות התגייס בחוץ- לארץ, התגבר על קשיי היציאה והעלייה והגיע לארץ בעיצומה של המלחמה, בקיץ 1948. עם הפלמ"ח עלה לירושלים והצטרף אל מגיני העיר. היה בשירות "עמל" ועבד בביצורים. יעקב היה בחור עליז, ששר כל היום שירי מולדת שאך זה למד אותם בעברית. יעקב נפל ברמת רחל. בשעת חפירת תעלה נפגע על-ידי פגז. במצב אנוש הובא לבית-החולים "ביקור חולים" ושם מת מפצעיו ביום ז' בתשרי תש"ט (10.10.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. רק שלושה חודשים הספיק להיות בארץ שלמענה מסר את חייו. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.