אורנשטיין, אפרים (“אפרא”, “אורשי”)

נולד בכ"ט בשבט תרע"ג (6.2.1913) בווינה. בשנת 1930 גמר את חוק לימודיו בבית ספר תיכון. כבר בבית הספר התבלטו כשרונותיו במדעי הטבע ולאחר קבלת תעודת הבגרות המשיך לימודיו בטכניון הווינאי וסיימם בסתיו 1937. בצד לימודיו היה פעיל בקרב הנוער הציוני ובעודו בבית הספר התיכון היה ממייסדי "איגוד ציוני של בתי הספר התיכוניים" V.Z.M)) שהתפתח והיה במרוצת הזמן להסתדרות "ברית ביל"ו". בזכות נסיונו בתחומי הארגון, ההסברה והפעילות התרבותית היה לחבר בהנהגה הראשית הראשונה של ההסתדרות החדשה. בתחילת 1935 החליטה "ברית ביל"ו" להצטרף לתנועה העולמית נ.צ.ח, השומר הצעיר, ולקיבוץ המאוחד. אפרים הקדיש עצמו לתפקידי חינוך והדרכה והיה אחראי לארגונן והחזקתן של מושבות הקיץ. במארס 1938 סופחה אוסטריה ל"רייך השלישי" ועקב הצפוי מכך ליהדות אוסטריה גייסה התנועה את כל כוחה לשירות "החלוץ" ומפעל עליית הנוער, במאמץ להכשיר צעירים רבים ככל האפשר לעלייה לארץ-ישראל. באפריל 1939 הגיע אפרים לארץ-ישראל דרך אנגליה שבה שהה כחודשיים. את ימי שהותו הראשונים בארץ הקדיש לסיור מקיף בכל המקומות שקלטו עולים מתנועתו. אחר כך הצטרף לקיבוץ עין-גב, בו הוא מתלים תלמים להשקאה, מעמיס קש על העגלה ומוביל עגלות זבל ואשפה. ביום כ"ט בתמוז תרצ"ט (16.7.1939) בשעה שש בבוקר יצאה קבוצת חברים מעין-גב למדידת קרקעות הנקודה. בשדה, מאחורי שיחים וסלעים, ארבה לקבוצה כנופיה ערבית שפתחה ביריות מקרוב. אפרים וחברו הרופא יוסף רוטפלד, ידידו בפעולה התנועתית בווינה, נהרגו במקום. הם הובאו לקבורה בקיבוץ עין-גב. בחוברת שיצאה לזכר שני החברים כתב אחד מחניכיו של אפרים: "… השלמות היא היא המעלה של האדם ושלמות זאת של אורשי העלתה אותה לדוגמא ומופת לאישיות מחנכת". ועוד כתב חבר אחר מקיבוץ עין-גב: "אפרים ויוסף ראיתיכם לאחרונה בשדה העבודה, אשר בצאתכם אליה בבוקר המר ההוא פגעכם כדור מרצחים. ראיתיכם במדידת השדות השוממים. …אתם הולכים וצועדים על פני הרגבים היבשים, בידכם האחת יתד ובשנייה פטיש. יתדות תקעתם, סימן ואות לתלמי חיים חדשים, בהם יזרמו מים בשמחה להרוות שממה ולהניבה, בשבילנו ובשביל הדורות הבאים אחרינו".