בן רינה ויוסף. נולד ביום כ"ח באדר ב' תש"ל (5.4.1970), בקיבוץ כפר סאלד, בעיצומה של הפגזת קטיושות על הגליל העליון. בן בכור למשפחה בת שלושה בנים. בילדותו, התגוררה המשפחה ביבנאל וכשמלאו לו חמש שנים עברה לטבריה, מקום עבודתה של אמו כמורה וכמחנכת. אבשלום למד בטבריה בבית-הספר היסודי "ארליך" ובבית-הספר התיכון המקיף "עמל", במגמה לפיסיקה. הוא הצטיין בלימודיו והרבה בקריאה, בעיקר בספרי מלחמה והיסטוריה צבאית. נער פיקח, שקט ומופנם מעט, בעל מוסר גבוה במיוחד. בנערותו היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד". עסק הרבה בספורט, בעיקר בענפי האתלטיקה, הטניס והכדורסל. בשעות הפנאי אהב לצייר ולפרוט בגיטרה. אהב את שיריהם של אריק אינשטיין, הפינק פלויד, החיפושיות, שלמה ארצי, גלי עטרי, שלום חנוך ואת שירי הלהקות הצבאיות. כשהיה אבשלום בן ארבע עשרה ואח בכור לשני אחים צעירים, נפטרה רינה, אמם, ממחלה ממארת. לאחר כשנתיים, הצטרפה למשפחה עבריה, חברתו של האב, ושוב נוצרה מסגרת משפחתית חמה ואוהבת. בשלהי חודש יולי 1988, גויס אבשלום לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב לחיל הרגלים, לחטיבת גבעתי והחל את דרכו הצבאית כלוחם בגדוד "שקד". לאחר סיום מסלול הטירונות נשלח אבשלום להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר, בקורס סמלים ובקורס צלפים. הוא סיים את המסלול בהצטיינות ויצא לקורס קציני חי"ר. בכל השלבים בצבא היה אביו, יוסי, גמלאי צה"ל, שותף ללבטיו, מעודד ותומך. הוא האמין כי מקומו של אבשלום בתפקיד פיקודי בצבא ועזר לו לבחור את דרכו. אבשלום חזר לגדוד לתפקיד מ"מ, בהמשך הוצב כסמ"פ, קיבל דרגת סגן ונשלח לקורס מפקדי פלוגות. הוא סיים את הקורס בהצטיינות והוצב לפקד על פלוגת טירונים, עליה פיקד במשך כל תקופת המסלול. בסיום תקופה קשה ומפרכת אמר אבשלום לחייליו: "עברתם (מה זה עברתם – עברנו) יחד מסלול קשה, לוחץ ותובעני. אני מקווה שעכשיו, בסוף המסלול, אתם מבינים שהדרך של הצבת סטנדרטים גבוהים – הן של מקצועיות והן של משמעת – זו הדרך להצליח. … אני מקווה, שתמיד תדרשו מעצמכם ומהחיילים שלכם ושלא תתפשרו על שום פרט קטן, כי זו הדרך היחידה להפוך את הצבא שלנו לטוב יותר…" לדברי מפקדו, הביא אבשלום את פלוגתו להישגים מרשימים. בערב ראש השנה תשנ"ב, הועלה אבשלום לדרגת סרן. הוא קיבל את הפיקוד על הפלוגה הרובאית של החטיבה, בראשה יצא לפעולות מבצעיות ברצועת עזה ובאביבים, שעל גבול לבנון. הוא היה נערץ על פקודיו ואהוב בין מפקדיו. בתפקידו האחרון התגלה כבחור בעל אישיות מבריקה, מנהיגות אמיתית ויכולת לנחישות ולדבקות במטרות. על לכידת חולית מחבלים של החמאס ברצועת עזה, קיבלו אבשלום ופלוגתו ציון לשבח. ביום כ"ט באב תשנ"ד (6.8.1994), נפל אבשלום בקרב בלבנון, בעת הסתערות על מחבלי החיזבאללה, במהלך סיור עליו פיקד. עמו נפל סמל יבגני ברצלבסקי. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין ביבנאל. לבקשתו, נקבר לצד אמו רינה. הותיר אחריו אב ושני אחים – זיו ואלעד. בן עשרים וארבע היה בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "החטיבה איבדה את אחד מטובי המפקדים שגדלו והתחנכו בה, אבשלום. בנכם, סרן אבשלום, היה אחד ממפקדי הפלוגות המצטיינים בחטיבה ובצה"ל כולו. אבשלום היה נערץ על ידי סגל הפיקוד בגדוד ובחטיבה. פקודיו הלכו אחריו כשהם יודעים שעל אבשלום אפשר תמיד לסמוך. הוא חינך את חייליו לערכי הלוחם והיה מודל חיקוי לכל פקודיו".
