אורלינסקי, עמי-חי (עמי)
בן רעיה ויהודה, נולד ביום י"ד בניסן תרפ"ה (8.4.1925) בתל-אביב. למד בבית-הספר "תחכמוני" בירושלים ואחר-כך בבית-הספר לילדי העובדים בתל-אביב. בשל מחלה רצינית שריתקה אותו לערש-דווי למשך שנה ושמונה חודשים לא סיים את בית-הספר העממי ומשהחלים, נכנס בשנת 1937 לגימנסיה "הרצליה". יומיים לפני שסיים את הכיתה השביעית התגייס לפלמ"ח, בניגוד לרצון הוריו ומוריו, עם שאר צופי "הרצליה". מדי שנה היה יוצא להכשרה חקלאית בקיבוצים ויישובי-עובדים. בהיותו בהכשרה ימית בקיבוץ קיסריה חלה בקדחת קשה ומשום כך שוחרר משירות פעיל בפלמ"ח. בימי הכשרתו בקיבוץ רמת הכובש ערכו שם הבריטים את חיפושי הנשק הידועים לשמצה ואז נפצע על- ידיהם. עם שובו לתל-אביב סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "השכלה" ובשנת 1945 נתקבל לטכניון בחיפה. ביום למד ובלילה עבד כשומר בחברת החשמל. ביוני 1946 נאסר על-ידי הבולשת הבריטית כחשוד בהשתייכות לפלמ"ח. באותו זמן שירת בש"י, שירות הידיעות של ה"הגנה". הוא נכלא במחנה-העצורים שבלטרון וישב שם עם ראשי המוסדות עד נובמבר 1946. מששוחרר דנוהו למעצר-בית ונמצא תחת פיקוחה של המשטרה הבריטית. מכאן ואילך עבד כשומר במחצבת "סולל-בונה", וצריפו שימש ל"הגנה" מקום להכנת בקבוקי-מולוטוב ושאר מוצרים צבאיים. בתחילת ינואר 1948 נשלח לחזית ירושלים. ביום י"ד בשבט תש"ח (25.1.1948) יצא עם מחלקתו לאבטח מעבר שיירה, לנוכח ידיעות על ריכוזי אויב באזור הקסטל. המחלקה נתקלה בכוח תגבורת ערבי מבית צוריף ובקרב שהתפתח נפצע בחזהו, ומת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים. הוצאת הספרים "עמיחי" שבבעלות משפחתו, נקראת על שמו.