אורליך, יוסף

יוסף, בן חסיה-אנה ואליעזר-נחום, נולד ביום כ"ב באלול תש"י (4.9.1950) בפולין ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1957. הוא השלים את לימודיו היסודיים בבית-הספר על שם קורצ'אק שבבאר שבע. בבית-הספר התבלט יוסי כתלמיד מצטיין ובעל זיכרון נפלא. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון-מקיף א' בעיר ולאחר שנתיים של לימודים במגמה העיונית – עבר למגמה הביולוגית, מתוך שאיפה להמשיך בלימודי הרפואה. כתלמיד בבית-הספר התיכון, כתב יוסי חיבור מדעי מקיף בנושא "מוסד הזקנים בתנ"ך" וזכה על חיבור זה בציון גבוה. ממוצע ציוניו של יוסי בתעודת הבגרות היה מן הגבוהים בקרב תלמידי בתי-הספר התיכוניים בבאר-שבע באותו מחזור. השאיפה להיות רופא מלאה את כל חייו של יוסי. כשפרצה מלחמת ששת הימים, נרתם אף הוא למאמץ המלחמתי ועבד כמתנדב בבית-החולים המרכזי בבאר-שבע. הוא היה חבר בתנועת "המחנות העולים" והשתתף בכל הטיולים ומחנות הנוער של התנועה. תחביבו העיקרי היה ספורט והוא הצטיין בעיקר בענפי השחייה והטניס. יחד עם זאת אהב יוסי ספרות ישראלית וסרטים ונהנה מציורים יפים. יוסי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1968 והתנדב לחיל השריון. לאחר שהשלים את אימוניו בבית הספר לשריון הוצב לתפקידים מבצעיים. באחת הפעולות המבצעיות נפצע יוסי ונאלץ לעבור לתפקיד אחר – מש"ק ההדרכה בבסיס של חיל השריון. גם בתפקיד זה חלקו לו מפקדיו שבחים רבים וציינו את שקדנותו ואת התמדתו בעבודה. בסוף שנת 1971, לאחר שסיים את שירות החובה בצבא, התקבל יוסי כסטודנט בפקולטה לרפואה בירושלים והספיק ללמוד שם שנתיים. גם שם התבלט כתלמיד מצטיין, מן הטובים בכיתתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה יוסי בבית הוריו. הוא מיהר להתייצב בבסיסו ונשלח לחזית תעלת סואץ. הוא נמנה עם הכוח שצלח את התעלה וביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נפגע הטנק שלו בפריצה לאיסמעיליה ויוסי נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו של יוסי: "בנכם, ששירת כאיש צוות טנק, היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו ומילא את תפקידו ללא דופי".