אורלוב, זאב
בן פייגה-זלדה ודב. נולד בשנת תר"ס (1900) בעיירה צריקונסטנטינובסקי, פלך יקטרינוסלב, רוסיה. בהיותו בן שבע עלה עם הוריו לארץ-ישראל והמשפחה התיישבה בפתח תקווה. זאב למד בתלמוד תורה "נצח ישראל" עד גיל בר מצווה. באותה עת נפטרה אמו והוא היה אנוס להפסיק את לימודיו ולעזור לאביו במלאכת העגלונות ובניהול הבית. בהיותו בן שמונה עשרה נפטר אביו ועול פרנסת המשפחה בת שבע הנפשות, כמו גם ניהול העסק, הוטלו על זאב. את אחיו ואחיותיו חינך זאב לא כאח אלא כאב שלקח חלק רב בהתפתחותם ובהדרכתם. כשנכנסו צבאות אנגליה לישראל, התנדב זאב לגדוד העברי ואף ארגן את השמירה על פתח תקווה יחד עם אבשלום גיסין. הוא שירת בו עד שהגדוד פוזר, שב לפתח תקווה ועסק שוב בעבודתו הקודמת, מלאכת העגלונות. זאב השתתף גם בהתפתחות המוסדות הציבוריים, הוא היה חבר פעיל ב"בני בנימין", בתזמורת וב"מכבי" ובכליון עיניים חיכה ליסוד ישובים חדשים על ידי "בני בנימין", כי עבודת האדמה נתחבבה עליו ויחד עם חבריו ב"בני בנימין" רקם את החלום הגדול ליישב מקומות שוממים. כאשר התארגנה ה"הגנה" בשנת 1921 היה זאב בין הראשונים שהצטרף אליה והביא לה תועלת רבה הודות לידיעותיו הצבאיות שרכש בגדוד העברי. בשעת ההתנפלות הגדולה של הערבים על פתח תקווה בשנת תרפ"א (1921) היה זאב אורלוב אחד המגינים הראשונים שיצאו להילחם בפורעים ובמבואות המושבה נפל חלל יחד עם אבשלום גיסין, חיים צבי גרנשטיין ונתן רפפורט ביום כ"ז בניסן תרפ"א (5.5.1921). הוא הובא למנוחות בבית העלמין בפתח תקווה. רשימות לזכרו הופיעו ב"ספר היובל פתח תקווה", ב"ספר חברי ההגנה בפתח תקווה והסביבה" ובעתון "דואר היום".
