fbpx
אורי, מיכה

אורי, מיכה


מיכה, בן רות ואלקנה, נולד ביום כ"ד באייר תשי"ב (19.5.1952) בחדרה, ולמד בבית-הספר היסודי-דתי בקבוצת יבנה. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ברחובות. מיכה גדל בכפר מרדכי וזכה לחינוך דתי בבית. הוא היה תלמיד מעולה ומגיל צעיר מאוד נמשך למקצוע האלקטרוניקה. הוא היה מפרק ומרכיב מכשירים ומקלטי רדיו וכשהיה תלמיד בבית הספר היסודי כבר בנה כמה וכמה מכשירים, שעוררו התפעלות אצל מומחים. הוא היה גם ספורטאי מצטיין וזכה בפרסים ובמדליות בתחרויות שחייה, שנערכו באזור מגוריו והגיע להישגים מצוינים בריצה. הוא היה אספן בולים נלהב והקדיש לאוסף שלו את מיטב זמנו הפנוי. כן אהב את הטבע ואת נוף הארץ וטייל ברחבי הארץ, בעיקר באזור הצפון, שם היה למדריך ולמורה דרך למטיילים. בזכות הישגיו המיוחדים באלקטרוניקה עבר מיכה ללמוד בפנימייה הקדם-צבאית "אונים" ואחרי-כן נתקבל לבית-הספר הטכני של חיל האוויר. בשני המוסדות האלה סיים את לימודיו כחניך מצטיין. מיכה היה צעיר חברותי והיה אהוב מאוד על חבריו הרבים. הוא ארגן להם מסיבות, ערבי הווי וטיולים שהיה הרוח-החיה בהם. הוא היה אחראי, רציני בגישתו ועם זה עליז ומלא שמחת-חיים. מיכה גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 ושירת בחיל הקשר. לאחר הטירונות סיים בהצלחה קורסים שונים והוצב כטכנאי-קשר ביחידות שריון. את רוב תקופת שירותו עשה בסיני או ברמת הגולן. הוא היה איש קשר מעולה, מומחה במקצועו, רב-תושייה ובעל יוזמה. הוא ידע לנצל את הידע שלו והצליח לתקן מכשירי-קשר בתנאי-שדה, ללא מעבדה וללא ציוד משוכלל. כל מפקדיו וחבריו אהבוהו, ולא פעם הציבוהו מפקדיו בחטיבה לידם, מתוך ידיעה כי נוכחותו של מיכה תבטיח שמערכת הקשר של החטיבה תהיה תקינה ותפעל ללא תקלות. מיכה היה אמן האלתורים בציוד קשר בשדה. אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר נשא אישה ועבד במפעל לאלקטרוניקה. את שעות אחר הצהרים והלילה הקדיש ללימודים ולהשתלמות. מיכה היה צעיר שאפתן, בוטח בעצמו וחותר להשיג הכל במו ידיו. הוא היה חברותי ואהב לעזור לזולת, ובייחוד היה בן נאמן ומסור להוריו ובעל למופת לאשתו, בתקופת חיי הנשואים הקצרה שלהם, עד שנפל בקרב. במלחמת יום-הכיפורים היה מיכה מש"ק קשר במפקדת חטיבת שריון, שלחמה ברמת הגולן. גם במלחמה היה מיכה "הרוח החיה" של מערכת הקשר החטיבתית. הוא השתתף בקרבות קשים שניהלה חטיבתו בבלימת הסורים ואחרי כן בפריצה לתוך שטח סוריה. בקרב, בהפגזות קשות ובתנועה של הכוחות פעל מיכה ללא ליאות, מן השעות הראשונות למלחמה, לתקינות מכשירי הקשר שעמדו לרשות המפקדים. ללא הרף נע ממכונית פיקוד אחת לשניה, ממכשיר למכשיר, כדי לתקן, לשפץ, להתקין ו"להפיח חיים" במכשירים שנפגעו, ולהעמיד בידי המפקדים אמצעי שליטה תקינים. בעיצומו של קרב נתן שיעור מזורז בהפעלת הציוד למפקדים, שלא הכירו את המכשירים. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נהרג מיכה מפגיעת טיל בנגמ"ש שלו, ליד כפר נסג' שברמת הגולן, בעת הפריצה בציר קונייטרה-דמשק. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי האזורי בגדרות. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי מיכה היה איש מקצוע מעולה, אשר גילה קור רוח והקרבה למופת בקרב. דברים לזכרו ולדמותו של מיכה פורסמו בחוברת, שהוצאה לאור על ידי חטיבתו אחרי המלחמה וכן בחוברת "קשת יהונתן" של המועצה האזורית גדרות.

דילוג לתוכן