אורטס, שלום

בנם של גרייס-חסידה ולאון-יואב. נולד ביום ב' בתשרי תרצ"ג (2.10.1932) בחרטום שבסודן. האב, ליאון-יואב, שירת בגדודים העבריים, השתתף במלחמת העולם הראשונה, ונלחם בחזית גליפולי, בגדוד נהגי הפרדות בפיקודו של יוסף טרומפלדור. שלום היה ילד שישי במשפחה בת שבעה ילדים. אחיהם של ויקטורין, אסתר, רות, רפאל, רבקה ומשה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1936. שלום גדל בעיר תל אביב, למד בבית הספר העממי ביאליק וסיים כתה ח' בשנת 1946. הוא המשיך את לימודיו התיכוניים בבית הספר "שלווה" בתל אביב וסיים את השנה השישית. לאחר מכן, השלים שלום את לימודיו בלימודי ערב והתחיל לעבוד באגף האספקה שבמשרד הביטחון. במקום עבודה זה עבד עד לגיוסו לצה"ל. שלום היה אהוב מאוד במקום עבודתו במשרד הביטחון ועמיתיו העריכו את כישוריו ומסירותו. בבית הספר "ביאליק" היו לו חברות וחברים רבים. "הוא היה נער עם נשמה", מספר האח משה, "קשה לי לשכוח את שלום יפה הַבְּלוֹרִית עם עיניו הכחולות שחברו ליופיו הפנימי, נועם הליכותיו, טוהר ליבו, ורצונו העז לסייע ולתמוך בכל חבר. יופיו החיצוני והפנימי, ריתקו אליו חברים וידידים, בנים ובנות, שעטפו אותו באהבה רבה." שלום היה בחור בעל תעוזה וללוא פחדים והיה נכון לשרת את מולדתו. הוא אהב את המשפחה והיה קשור אליה מאוד ובמיוחד לאח הקטן משה. כמרבית בני הנוער בתקופתו, שהצטרפו למחתרות השונות, החליט שלום להצטרף למאמץ הלאומי והיה לחבר בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) עוד בטרם מלאו לו שש עשרה שנה. חברות זו במחתרת נשמרה בסוד מפני בני המשפחה. הסוד נחשף ערב הקמת המדינה, כאשר השתתף שלום בכוח עזר עורפי בעת כיבוש יפו. עוד מספר האח הצעיר משה: "משיחות שהיו לי עם שלום אחי היקר, לקראת גיוסו, הבנתי כי הוא מוכן למלא כל תפקיד קרבי בצבא ההגנה לישראל ויהיה זה המסוכן ביותר. "שלום שאף להיות טייס בחיל האוויר, אך בחינות הראייה הכשילו אותו ואכזבתו הייתה גדולה. שלום הצטרף לצה"ל עוד בטרם מלאו לו שמונה-עשרה שנה. שלום נפל במילוי תפקידו ביום ג' בכסלו תשי"א (12.11.1950) במהלך אימונים והוא בן 18 שנה בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק. הותיר במותו הורים ושישה אחים ואחיות. הפרידה משלום הייתה קשה וכואבת לכול בני המשפחה ובעיקר לאימו, שנשאה את היגון והצער עד אחרון ימיה.