fbpx
אורבוך, יקותיאל (טילי)

אורבוך, יקותיאל (טילי)


בן יוכבד ויעקב-שמואל, נולד ביום י"ח בשבט תרפ"ה (12.2.1925) באמשטרדם, הולנד, להורים שומרי מסורת וציונים ותיקים. הוא קיבל חינוך יהודי-מסורתי, ונוסף על לימודי-החול של הגימנסיה למד גם תנ"ך ותלמוד מפי מורים ומלמדים פרטיים. עם פלישת הנאצים להולנד עוד הספיק לעמוד בבחינות הבגרות בהצטיינות ובו ביום ניסה יחד עם שתי אחיותיו, שניספו אחר-כך באושוויץ, להימלט לשוויץ. ניסיונם נכשל ושלושתם נתפסו והוגלו לאושוויץ. בשנת 1945 הועבר עם עוד אסירים יהודיים לברגן-בלזן ובדרך נס ניצל ממוות. שם נפגש עם הוריו, שניצלו אף הם בנס ומשהצליחו לחזור יחד להולנד החל להכשיר את עצמו לקראת עלייה לארץ- ישראל. עם בואו לארץ דרך צרפת בשנת 1945 באורח "בלתי- חוקי", היה בדעתו להמשיך בלימודיו, אך מחמת חוסר אמצעים עבד תחילה כפועל-בניין במקומות שונים ורק כשקיבל תמיכה כספית מאביו בהולנד עלה ירושלימה ולמד כלכלה באוניברסיטה העברית. מדי פעם היה מפרסם בעיתונות היהודית-הולנדית מאמרים ורשימות מחיי הארץ. מאמריו הצטיינו בהתלהבות ציונית, בסגנון בהיר ונאה ובכושר ביטוי. יקותיאל הצטרף לשורות ה"הגנה" ועם התגייסותו לצבא היה מ"כ ושירת בחטיבת ירושלים. ביום כ"ג באדר א' תש"ח (4.3.1948) יצאה מחלקתו להציב מארב לתחבורה הערבית בכביש ירושלים-רמאללה. בדרך נסיגתם לעטרות הותקפו על-ידי המון ערבי שכיתר אותם ומרבית הלוחמים נהרגו. גם יקותיאל היה בין הנופלים והוא נקבר בו ביום בסנהדריה. ביום ה' באלול תשי"א הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן