אוקו, אסף
אסף, בנם הצעיר של בלומה ואליהו, נולד ביום כ"ז באדר תשי"ב (24.3.1952), הקיבוץ כפר גלעדי. הוא השתלב יפה בחברת הילדים ובחברת בני גילו ולמד בבית-הספר המקומי ובבית-הספר התיכון האזורי שבכפר בלום. אסף התעניין מאוד בעולם החי, עוד מאז היה ילד קטן ונהג להילוות אל אביו שעבד ברפת. התעניינות זו גדלה ברבות השנים והגיעה לכלל מעשה, בהתמסרותו ללא סייג למפעל "פארק חיות הבר" שבקיבוץ. לעבודת הגמר בכיתה י"ב בחרו לו כנושא את "שפתם של שפני הסלע" ובעבודה זו, שהצריכה סבלנות רבה וזהירות בעת המעקב אחר אורח חייהם של בעלי-החיים החשדניים, נתגלה אסף במלוא כושרו ויכולת ההתמדה שלו. נוסף על עיסוקיו בבעלי החיים, לרבות שובך יונים שבנה במקום מבודד ומרוחק, התעניין אסף במכניקה ובנה יחד עם חבריו עגלה ממונעת ומכשירים מכניים אחרים. הוא עבד במטעים, אך יחד עם זאת לא נטש את הכנותיו לעמוד בבחינות הבגרות, למרות שעבודתו הייתה קשה מאוד. לא פעם יצא לעבודת ריסוס בלילה, כדי להתפנות ללימודים בשעות היום. הוא היה בן נפלא להוריו, דאג להם וחשב עליהם תמיד. הוא הרבה לכתוב להם ובמכתביו נכרה הדאגה לשלומם ולרווחתם. אסף גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב לחיל-האוויר. לאחר שעשה חודשים אחדים כפרח-טיס, הועבר לחיל-השריון. בחיל זה עבר קורסים מקצועיים שונים ובסופם נתמנה כמפקד טנק. בתקופת שירותו היה חייל מסור ומפקד למופת והיה אהוב על הכל. בגלל שירותו הממושך בקווים הקדמיים הוענק לו "אות השירות המבצעי". בפרוץ מלחמת יום הכיפורים צורף אסף כמפקד טנק ליחידת-סיור בחטיבת מילואים באוגדת האלוף דן לנר. אנשי צוותו היו חיילי-מילואים מבוגרים ממנו ובכל ימי הלחימה הרבה לדאוג להם ולהקל עליהם ככל שיכול. לאחר חמישה ימי לחימה רצופים, מלאים מעשי גבורה ואומץ-לב (אסף פינה תחת אש, מוקשים שהיו מונחים על ציר ההתקדמות של יחידתו), ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע הטנק שלו מטיל שירו הסורים, מערבית לחן-ארנבה. למרות שהוא עצמו לא נפגע כלל והצליח להיחלץ מהטנק בריא ושלם, חזר אסף לטנק וניסה לחלץ מתוכו את התותחן שנפגע. תוך כדי מעשהו נפצע סמל-ראשון אסף פצעי מוות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי שבכפר-גלעדי. השאיר אחריו הורים, אחות ואחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סמל. אסף נפל בגיבורים ימים ספורים לפני מועד שחרורו מהשירות הסדיר ובתעודת השחרור שהיה אמור לקבל עם שחרורו, כתב מפקדו: "התנהגותו הייתה טובה מאוד. היה חייל טוב וממושמע המבצע את תפקידו בצורה טובה ויעילה". במכתב תנחומים שכתב למשפחה, ציין מפקדו כי: "אסף ז"ל עמד באומץ-לב ובקור-רוח, נוכח פני האויב הסורי". הוריו וחבריו הוציאו לאור – בעזרת הקיבוץ – חוברת לזכרו ובה דברי חברים וידידים על דמותו ועל דרך לחימתו ונפילתו בקרב.
