אופנהיים, נפתלי

בן שמואל וברטה. נולד ביום כ"ד בכסלו תרע"ג (4.12.1912) בגיזן-הסן שבגרמניה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ולמד בבית-ספר תיכון בעיר-מולדתו. בגלל המצב הכלכלי הקשה לא סיים את לימודיו ובגיל ט"ו התחיל עובד בענף-הטכסטיל. בגיל צעיר נתיתם מאמו. עוד בילדותו השתייך לתנועה של נוער יהודי-גרמני ובשעה שקמה תנועה ציונית בעירו הצטרף אליה. במרוצת-הימים נעשה לאחד הפעילים בתנועת הצופים היהודים ולאחר-מכן בתנועת "החלוץ". אחרי עלות היטלר לשלטון עשה עוד שנתיים במקצועו והיה מראשוני היוצאים להכשרה חקלאית מתוך מטרה לעלות לארץ. לאחר-מכן עבר לפרנקפורט, בה ניהל את בית "החלוץ" והיה מרכז סניפו. בשנת 1937 עלה לארץ עם אביו ועם אמו-חורגתו (זו אחות-אמו, אשר האב לקח לו לאשה בהיותו במחנה-הריכוז בטרזיינשטדט). הצטרף לקבוצת "בתלם" בחצר כנרת ואחרי זה עבר עם הוריו לעין-גב. חבר ה"הגנה" מיום עלותו לארץ. חלה במחלת שיתוק-ילדים ונאלץ לשכב זמן רב; הוא אמנם הבריא ממחלתו אבל מחוסר יכולת להמשיך בעבודת-שדה או עבודה גופנית אחרת הפך את עבודת-הצילום, בה היה עוסק מתוך חובבות, למקצוע-חייו. הוא העלה את מקצועו זה לדרגת-אמנות, כפי שיעיד אוסף-צילומיו בכלל ושל משק עין-גב בפרט; בעיקר הצטיין בצילומי-ילדים. ביום ח' בתמוז תשי"ג (21.6.1953) נפל בשעת מילוי תפקידו בעין-גב והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במקום. הניח אשה ושתי בנות.