אוסלנדר, דן
דני, בן מרים וארני, נולד ביום כ"ג בניסן תשי"ג (8.4.1953) בנתניה. בעיר הולדתו הספיק ללמוד רק עד סוף כיתה א'. אחר-כך עקרו הוריו לאילת ושם סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "אלמוג" והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון על שם גולדוואטר. דני היה תלמיד טוב שהצטיין בחריצותו ובשקידתו. עם זאת לא היה טיפוס של "תולעת ספרים". הוא היה עליז וחברותי, מלא הומור ורוחו טובה עליו בכל מקום ובכל עת. בזכות אישיותו המלבבת קנה לו ידידים רבים בבית-הספר ומחוצה לו. הוא היה אהוב על מוריו, שהעריכו את שקדנותו ואת אופיו הנוח, ועל ידידיו, ששמחו בחברתו. מגיל צעיר מאוד התבלט כמנהיג טבעי, שאינו זקוק לכפיית משמעת בתוקף התפקיד. הוא היה חבר בשבט הצופים "עציון-גבר" באילת והיה מן הדמויות המרכזיות והפעלתניות ביותר בו. בהיותו בן שש-עשרה בלבד, נשלח על-ידי השבט שלו לקורס הדרכה ולאחר שסיימו בהצלחה רבה, השתלב בפעילות השבט כמדריך. הוא ארגן פעולות רבות, תכנן וכתב מערכי-הדרכה, המשמשים את מדריכי השבט עד היום. חניכיו אינם יכולים לשכוח אותו. יחסיו אתם הושתתו תמיד על בסיס של ידידות אמת והם נהגו לספר לו על כל בעיותיהם. דני היה גם חובב ספורט מושבע והרבה בפעילות ספורטיבית. הוא הקפיד להשתתף בכל שיעורי הספורט בבית-הספר ואף שיחק בנבחרת הכדורסל של בית-הספר התיכון. ברבות הימים שכלל את משחקו עד כדי-כך, שהחל משחק בשורותיה של נבחרת "הפועל" והתמיד בכך במשך כמה עונות. דן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות, היה ללוחם בחיל הרגלים המשוריין, השתלם בקורס נהגי רכב-זחלי ובקורס נהגי נגמ"ש. אבל מפקדיו, שעמדו במהרה על תכונות המנהיגות שבהן ניחן, שלחו אותו לקורס מפקדי כיתות חרמ"ש. הוא עבר את הקורס בהצלחה וזכה בציון גבוה. תוך תקופה קצרה התבלט כחייל ממושמע וכלוחם מעולה. על תכונותיו היוצאות מן הכלל כמפקד לא היו עוררין ולכן הומלץ לשלוח אותו לקורס קצינים. הוא נשלח אל בית הספר לקצינים של צה"ל וסיים גם שם בהצלחה רבה. בשירותו בצבא התחבב על כל מי שבא אתו במגע. במיוחד היה אהוב על חניכיו, שראו בו דוגמה למפקד טוב, הדואג קודם כל לחייליו ורק אחר-כך לעצמו. תחת פיקודו הרגישו כולם ביטחון ואמונה והיו נכונים לבצע כל פקודה שלו. הם ידעו שבבוא שעת המבחן האמיתית בקרב, יוכלו ללכת אחריו בעיניים עצומות. במלחמת יום-הכיפורים השתתף דני בקרבות הבלימה בסיני ובקרבות הפריצה אל עברה המערבי של תעלת-סואץ. הוא הוביל את אנשיו בביטחון ובאומץ כל ימי המלחמה. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), בקרב לכיבוש העיר סואץ, נפגע דני פגיעה ישירה מכדור של צלף מצרי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באילת. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר ונופלו הועלה לדרגת סגן.
