אוסטרמן, ליאון (אריה)

בן פאולה ומאיר. נולד בקופנהאגן דנמרק, בא' בניסן תר"ע (10.4.1910) במשפחה ציונית שנמלטה מרוסיה לאחר מהפכת אוקטובר. בהיותו כבן עשרים יצא לקנדה ולארצות הברית אך לא מצא שם את מקומו וחזר לדנמרק. בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל והחל לעבוד בקטיף הדרים בנס ציונה. עד מהרה התאקלם באווירה החלוצית של אותם ימים, עבד בפרדסים, בבניין, בצבעות ובגננות וכמו כן התנסה גם בתקופות של אבטלה. בחיפוש מקומות עבודה נדד מן המושבות לתל-אביב ומשם לירושלים, חדרה וחיפה. בשנת 1936 הצטרף לקואופרטיב לסלילת דרכים ביערות הכרמל ושימש בו כנוטר. הוא נשא לאשה את אהובה ילידת קהיר, קנה חלקת אדמה והתעתד לבנות את ביתם ב"אחוזה" הישוב החדש שעל הכרמל. בי"ח באב תרצ"ח (15.8.1938), בעיצומם של מאורעות תרצ"ח, יצאו ליאון ואשתו, במכונית-משא, מאחוזה לביתם שביערות הכרמל. בדרך עלתה המכונית ובה אחד עשר נוסעים, על מארב של כנופית-ערבים גדולה וליאון נפצע ונהרג בהיתקלות זו לאחר שניסה להסתער על התוקפים. עמו נפצעה גם אשתו והיא מתה מפצעיה כעבור חמישה ימים.