אונסדורפר, טוביה

בן רבקה והלל, נולד בפברואר 1925 בצ'כוסלובקיה. כבן למשפחת רבנים קיבל בבית חינוך מסורתי. הוא למד בבית-ספר עממי ותיכון. בשנת 1942, כשגברו הרדיפות נגד יהודי סלובקיה, השתתף באופן פעיל בארגון הבריחה היהודית אל מעבר לגבול. בשנת 1944 נאסר ונלקח למחנה-ריכוז בהונגריה, אך ברח משם לבודפשט וחי בה זמן-מה תחת חסותה של הקונסוליה השוויצית. משנודע הדבר לגיסטפו, נשלח טוביה, עם משלוח גדול של יהודים אחרים, למחנה ההשמדה בברגן-בלזן, שם הצליח להחזיק מעמד, וגם הציל חיי אחרים. אחרי פיצוץ המשרפות על-ידי מטוסי בעלות-הברית נשלח משם עם שאר הכלואים, והשומרים היו אמורים להטביע אותם בנהר אלבה. ההתקדמות המהירה של בעלות-הברית הצילה אותו. טוביה עלה ארצה בחודש יולי 1945 יחד עם ילד שהצילו מן המחנה. הוא עבד כמדריך בחדרה והיה פעיל ביותר בשורות ה"הגנה" מיומו הראשון בארץ. מיד עם פרוץ המלחמה התגייס ופעל במסגרת גדוד "העמק" של הפלמ"ח בעמק יזרעאל ובגליל העליון. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים, ובהם גם טוביה, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום א' באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.