אוטנהיימר (איתן), אורי
נולד בכ"ז בטבת תרפ"א (7.1.1921) בשטוטגרט שבגרמניה. עוד בילדותו היתה ארץ ישראל בליבו ובמחשבותיו. חבר-נעורים מספר על מסיבה שנערכה בגרמניה ונושאה גבורה יהודית אלמונית: "בגמר המסיבה ניגש אלי אורי – הוא היה עוד ילד – ושאל אותי, אם גם אנו נוכל להיות גיבורים כאשר נהיה בארץ ישראל". אורי עלה ארצה מן העיר שטוטגרט בשנת 1937 והגיע לקיבוץ אפיקים עם חברת-הנוער השנייה שהיתה מורכבת מנערים יוצאי משפחות יהודיות מגרמניה. היה בין שוחרי התרבות ומעמיקי הדעת שבחברה ונהג לפי שיטה וסדר בכל תחומי הלימוד. גם התערה יפה בחיי החברה, נבחר לוועדות שונות והיה פעיל בהן. עם היותו שקוע בפעילות זו דאג למשפחתו שנותרה בגרמניה, להצלתה ולהעלותה ארצה. לאחר תקופת עבודה בקיבוצים במשמר העמק ובמרחביה הגיע ללהבות הבשן. הוא השתתף בבניית נקודה חדשה זו שבגליל העליון, וכך כתב במכתבו מימיו הראשונים במקום: "כבר עברו עלינו יומיים-שלושה ונדמה כאילו שבועות אנו יושבים כבר כאן. המקום כה מוכר כאילו תמיד חיינו פה. הרבה התרחש ביומיים אלה משום שכל דבר קטן כאן הוא מאורע חשוב ובעל ערך…" גם בקיבוץ החדש המשיך אורי להיות רב-פעלים. סיפר עליו אחד מחבריו: "מרצך לא השלים עם העבודה היומיומית וביזמתך הוקם המפעל העצמאי שלנו. תמיד פגשתיך בעבודה שופע חידושים והמצאות", ועוד: "אתה תמיד הוגה רעיונות ותכניות. כשהייתי מזדמן לחדרך, זה פרי עמל-נמלים, הייתי מתפעל מהחוש האסתטי שלך…". בכ"א בכסלו תש"ו (26.11.1945) עקב פעולות-חבלה אנטי-בריטיות במסגרת "תנועת המרי העברי", הקיפו כוחות צבא ומשטרה את הקיבוץ גבעת-חיים. מפקח המשטרה קרא למוכתר הקיבוץ והודיע לו שעקבות החבלנים שהרסו את משטרת גבעת-אולגה הובילו לקיבוץ והמשטרה תערוך מיפקד-זיהוי של כל חברי המשק. מיד נשלחו הודעות באיתות לסביבה הקרובה ויהודים רבים החלו לזרום לגבעת חיים מכל עבר. הצבא פתח במשא-ומתן עם חברי הקיבוץ ומשלא נענו לדרישותיו פרצו הכוחות לתוך המשק. בינתיים התקדמו אנשים ונשים ממשקי הסביבה מכיוון עין-החורש לתוך גבעת-חיים. קצין משיירת הטאנקים פקד עליהם לעצור אך הם המשיכו בדרכם, רצו ונפלו, קמו והמשיכו לרוץ. בין הרצים היה גם אורי. הוא נפל ליד גדר גבעת-חיים, הוצא משטח האש והועבר לבית-החולים בחדרה, שם נותח ומת. בן 24 היה במותו. חברו מילדות כתב לזכרו: "אורי העלם – בהיר הנפש וחסון הגוף… רע מילדות בשדות אירופה הרחוקים, ידיד בימי העלייה שלנו, אח למאמצי החיים החדשים, חבר למפעל חברים ושותף לתלאות יצירה של קיבוץ בנפתוליו. יוצר בידיו ובמוחו את ההתנחלות בקרקע הגליל ואוהב אהבה עזה ולוהטת כל צבע קורן, כל אור מהבהב, כל צליל בוקע… וגובר על החיים הרשעים של קלגסים למען החיים הנדלקים שנית של אחים מוצלים;" קיבוץ להבות הבשן הוציא לאור חוברת לזכרו של אורי.
