אוטולנגי, יפתח
בן רות ומיכאל. נולד ביום י"ט באייר תשל"א (14.5.1971) בירושלים. היה תינוק חולה שמדי יום איבד ממשקלו, לכן כשגדל להיות גבוה וחסון במיוחד, עורר תמיד פליאה בעיני הסובבים אותו. הוא למד מעט והשתובב הרבה בימי לימודיו בבית-הספר היסודי, 'אגרון', והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה. באותם ימים פגש את אהבתו קרן ואת חבריו, איתם בילה את שעותיו היקרות עד יומו האחרון. מובלים על-ידי יפתח, חלפו עליהם ימי נעוריהם בטיולים במסגרת חוג סיירות, בסינמטק הירושלמי, בהשתעשעויות על במת התיכון, בתיעוד חייהם לפני מצלמת וידאו, בפאבים, בהם הקרינו סרטי 8 מ"מ, וכל זאת תחת הסיסמה: "שיהיה לנו מה לספר לנכדים". ואמר נמרוד, החבר הכי טוב של יפתח: "יפתח גם חי את החיים במלואם וגם הסתכל על איך שהוא חי תוך מודעות מוחלטת". וסרטים אלה, ללא צורך בעדות מתווכת, מספרים על הקסם שלו, שאינו ניתן לתפיסה, כי היה יפה וחכם, בעל נוכחות וכשרון בימתי גדול, כריזמטי, נערץ על חבריו, אהוב על הבנות וגם שנוא עליהן. על אף המוחצנות, הביטחון העצמי וחוש ההומור, שחצה לעתים את גבולות טוב הלב, היה אדם רגיש, ששמר את עולמו הפנימי – האמת המוחלטת שלו – לעצמו. בשלהי יולי 1989 גויס יפתח לצה"ל והתנדב לקורס-טיס. לאחר מספר חודשים פרש מן הקורס והתנדב לחטיבת הצנחנים. יפתח עשה מסלול מהיר בחטיבה, קורס מ"כים, קורס מש"קי חבלה וקורס קצינים. הוא נחשב לאחד הלוחמים והמפקדים הטובים ביותר שידעה היחידה. חיילים אהבוהו כמפקד, והעריכו את הרצינות שבה פעל. כל דבר נסגר עד הפרט האחרון. בצבא עסק רבות בשאלה מהי המערכת/העולם ומה הוא בתוכם. ובמכתביו כתב: "אפילו שיש לי ארבע שעות שינה בלילה, אני מקפיד לקרוא לפחות שני עמודים לפני השינה, כדי לשמור על השפיות". היתה לו ביקורת רבה ועיניו היו תמיד פקוחות למתרחש סביבו ובעזרת שני אלה ביצע את המוטל עליו וכך גם פיקד על חייליו. לכל דבר שעשה התלווה ערך מוסף של אדם מתבונן. בצבא הפך רציני יותר וההשתובבויות וחוסר האחריות הנעריים פינו את מקומם לתשומת-לב לפרטים, ליסודיות ולווידוא שהדברים נעשים ונבדקים עד לפרט האחרון. ביום י"ז באייר תשכ"ב (20.5.1992) נפל סגן יפתח אוטולנגי בעת מילוי תפקידו, בתאונת אימוני קיץ של חטיבת הצנחנים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, אח – יותם, אחות – תרצה, חברה – קרן וחברים, שלא ממש יודעים מה לעשות עם כל סרטי הווידאו שהיו מיועדים לנכדים.
