אוחנה, שלמה

בן רבקה ונסים, נולד בשנת 1943 במרוקו. בגיל שבע עלה עם הוריו לארץ ובשנת 1952, השתקעה המשפחה בירושלים. הוא השלים את לימודיו היסודיים ויצא לעבוד, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא עבד כפועל, ברזלן, אבל עבודתו הייתה בלתי קבועה. ביולי 1960 התגייס לצה"ל. אחרי שירות של שנתיים, ביולי 1962 השתחרר. כפועל בלתי מקצועי, בעל השכלה מצומצמת, לא מצא את מקומו בעבודה יציבה, עד שעבר קורס טבחים סוג א' במלון תדמור בהרצליה. במקצוע שרכש החל להתקדם ורכש לעצמו שם כטבח מעולה. בשנת 1968 התחיל לעבוד במלון המלך דוד בירושלים. שש שנים עבד במלון, כשמפעם לפעם הוא נקרא לשירות במילואים, כטבח מקצועי. בנובמבר 1972 התחתן ובנה את ביתו בירושלים. כעבור שנה, כשנקרא לשרת במילואים, הוזמן לשירות בצבא הקבע, כטבח באחד מבסיסי חיל האוויר. הוא התחיל לשרת בצבא הקבע באוקטובר 1973 ומייד עלה לדרגת סמל. נשלח לשורה של קורסים, ביניהם קורסים להרחבת השכלתו ולהשלמתה, וכן קורס צבאי כטבח בכיר. באוקטובר 1974 עלה לדרגת סמ"ר. מפקדו באותו זמן חיווה את דעתו עליו: "חייל שקט, ממושמע מאד, בעל מקצוע ברמה גבוהה, משקיע הרבה בעבודה, בעל ידע ורצון טוב, מבצע עבודה טובה כבעל מקצוע מעולה". משפחתו גדלה. נולדו לו בנים ובנות, אך בשנת 1982 פקד אסון את משפחתו. אחד מבניו נהרג בתאונת דרכים. שלמה התמיד בעבודתו בבסיס חיל-האוויר והיה חלק מהווי הבסיס, אהוב על הכל ומצליח במקצועו. ביום שבת, 8.8.1982, בהיותו בתפקיד בבסיס, יצא עם קבוצת חברים לשחות בבריכה שבבסיס. הוא השתובב, קפץ מגובה למים רדודים ונפצע פצעים אנושים בראשו. ביום ט' בתשרי תשמ"ג (26.9.1982) מת מפצעיו. בן 39 היה במותו. הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי הר-הרצל שבירושלים. השאיר אחריו רעיה, שלושה בנים, שלוש בנות, אם, אחים ואחיות. במכתב תנחומים ששלח מפקד יחידתו למשפחתו נאמר: "שלמה היה משכמו ומעלה וביצע את תפקידיו במסירות. היה אהוב על פקודיו". זכרו של שלמה הונצח בבית-הכנסת בבסיס הצבאי בו שירת