אוחנה, שלום

בנם הבכור של גניה וישי. נולד בפתח תקווה ביום ח' בטבת תשל"א (5.1.1971). שלום למד בבית-הספר היסודי 'המתמיד' בפתח תקווה, ובעיר זו המשיך בלימודי חטיבת-הביניים בבית-הספר 'בן-צבי' ובתיכון המקצועי 'עמל'. הוא למד שנתיים בתיכון המקצועי במגמת מסגרות מיכנית. שלום רחש אהבה רבה לטבע, שהתבטאה בטיולים הרבים שערך בו, בחיות-המחמד שגידל בחצר האחורית של ביתו ובצילומים הרבים שצילם מן הטבע. צילום היה עיסוק חביב על שלום, ואף בתקופת הטירונות היתה המצלמה 'פק"ל קבוע' – כהגדרת חבריו – אצלו. תקופת-מה היה שלום חבר בתנועת 'נוער לנוער'. הוא היה מד"צ (מדריך צעיר) ב'בית התלמיד' ובמתנ"ס שבשכונת מגוריו – עמישב. את טוב-ליבו ונכונותו לבוא לעזרת הנזקק הוכיח שלום בעזרה שהגיש לילדה חירשת-אילמת אשר שימש כחונך שלה. הוא אהב מאוד ילדים, עסק בהדרכתם ורצה שיהיו לו הרבה ילדים. שלום כתב שירים, וביטא בהם את רגשותיו ודעותיו על העולם הזה והחיים בו. לצה"ל התגייס שלום בפברואר 1988. בתום הטירונות הוצב לשרת בחיל התותחנים והשתתף בקורס תותחן-רוכב. תחילה שירת שלום בצפון הארץ, ואחר-כך ב"שטחים" ובלבנון. מפקדיו המליצו על השתתפותו בקורס מפקדים, ולא זכה. מועד תחילת הקורס חל כשבועיים לאחר מותו. שלום אהב את הצבא ושאף להתקדם ולהצליח בו. ביום ה' באדר ב' (12.3.1989) נפל שלום בעת שירותו. ביום 11.3.1989, כאשר ליווה את חברתו לביתה, פרץ ויכוח בינו לבין שני אחים תאומים, שכניה של החברה. אחד האחים דקר את שלום ופצעו פצעי מוות. הוא אושפז בבית-חולים "השרון", ולמחרת מת מפצעיו. שלום הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי סגולה שבפתח-תקווה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח – אתי, טל ורמי.