אוחנה, אלי
בן רחל וחנניה. נולד ביום ל' בתשרי תשכ"ט (22.10.1968) בקרית שמונה. בגיל שלוש התייתם מאביו. למד בבית-הספר היסודי 'יבנה' בעיר והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'מרכז הנוער' במגמה לנגרות. היה בעל מזג נוח ונכונות להעניק לזולת. היטיב ליצור, לבנות ולתקן. היה חובב ריקודי עם ופעיל בלהקת המחול העירונית 'פעמי חן', ומדריכו בלהקה דני מלכה העיד: "אינני יודע כיצד נצא לחו"ל בלעדיך. אהבתך ללהקה, לחבריך ולריקודי העם יהוו מופת ויהיו נר לרגלינו." אלי הצטיין בספורט וזכה באליפות טניס השולחן לאזור הצפון. הוא אהב בעלי-חיים וגידלם. היה בן אהוב במשפחתו וידע להעניק אהבה ולבטאה. אלי התגיס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוגוסט 1987 והוצב לשרת ביחידת 'עורב' בחטיבת גולני, שם שירת כנהג משאית. ביום ה' באב תשמ"ח (19.7.1988) נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים באזור רמלה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בקרית שמונה. הותיר אם, שתי אחיות ושמונה אחים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב סגן מפקד הפלוגה שבה שירת כי אלי היה חייל חרוץ ונאמן, שביצע משימות באופן מושלם וללא רבב, כשחיוך נסוך תמיד על פניו ומתוך נכונות והיענות תמידית. עצם נוכחותו השרתה הרגשה טובה בין חבריו. בית-הספר התיכון 'מרכז הנוער' הוציא חוברת לזכרו. המשפחה הנציחה את זכרו בכתיבת דפים לספר תורה בבית-הכנסת. אחיו הצעיר ניסן, שהיה המקורב אליו ביותר ואהב אותו בכל מאודו, כתב לזכרו חוברת ובה קורות חייו, ובימים אלה הוא עורך ומפיק סרט תעודה שיתאר את קורות חייו של אלי ואת מערכת היחסים הקרובה והמיוחדת ביניהם.
