אוחיון, שמעון (סימו)

בן מרי ומשה. נולד ביום י"ט בסיוון תשל"ד (9.6.1974) באשקלון. סימו היה תינוק יפה, חייכן ובריא, בן בכור למשפחה בת ארבעה ילדים. בילדותו, עברה המשפחה לקרית מלאכי, וכבן למשפחה דתית התחנך סימו במוסדות דתיים. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "נצח ישראל" בקרית מלאכי, שקד על לימודיו וציוניו היו למופת. חבריו כינוהו בחיבה "סימו". היה בעל קול ערב והשתתף במקהלת בית-ספרו "פרחי נצח ישראל", בה שרו נערים בני עשר עד שתים עשרה. עם סיום כיתה ו' עבר לבית-הספר "חב"ד-בנים" בקרית מלאכי, שם לימדו לימודי קודש וחול, וכן מלאכה; סימו למד נגרות וחשמלאות רכב. אחרי שלוש שנות לימוד עבר סימו למוסד חינוכי בכפר חב"ד, אבל געגועיו למשפחתו ולחבריו גברו עליו והוא חזר לקרית מלאכי והחל לעבוד לפרנסתו ולפרנסת בני ביתו, ואף עזר לאביו, שבריאותו הרופפת הקשתה עליו לנהל את החנות. כבן בכור, היה מורה דרך לאחיו הצעירים, אשר העריצו אותו ואהבוהו. במאי 1992 גויס סימו לשירות חובה בצה"ל, עבר אימוני טירונות ונשלח לקורס נהיגה ברכב כבד. הוא שירת כנהג וכטבח בחיל התחזוקה, ולאחר מכן הוצב כטבח בבית-הספר לצניחה. בשל מצבם הכלכלי של הוריו שירת לסירוגין, שבוע בצה"ל ושבוע עבד בביתו וסייע לפרנסת המשפחה. בעזרת אחיו, מישל, רכש מכונית משומשת. באותו זמן הכיר את חברתו, שרי, מקרית גת והרבה לבקרה במכוניתו. בלילה של כ"ח בשבט תשנ"ד (9.2.1994) נפל סימו בעת מילוי תפקידו. במהלך חופשה מאושרת, נסע במכוניתו לבקר את חברתו, שרי, בקרית גת. בדרך חזרה לביתו חל קלקול במכונית והוא החנה אותה בצד הכביש. משאית כבדה, שהגיעה מאחור, התנגשה בו. שמעון נפצע ומת על שולחן הניתוחים בבית החולים. בן תשע עשרה היה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג. השאיר אחריו הורים, שני אחים – מישל וישראל, ואחות – קרן. במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "סימו היה טבח בבית-הספר לצניחה ותואר על ידי מפקדיו כחייל המבצע את תפקידו בצורה טובה. היה חבר לעת צרה לחבריו, אהוד וממושמע, ויצר אווירה טובה בעבודתם המשותפת". מפקד בית-הספר לצניחה כתב במכתב תנחומים למשפחה: "סימו הגיע ליחידה לאחר ששירת ביחידות שונות. בשמונה חודשי שירותו ביחידה הטביע חותמו בפלוגה בה שירת. הוא היה לחבריו מנהיג וחבר לעת צרה, והשרה אווירה נעימה סביבו." הוריו הנציחו את זכרו בהכנסת ספרייה תורנית לבית הכנסת שנקרא על שמו "אוהל אור שמעון (סימו)", ולזכר חללי צה"ל.