אוחיון, חנן
בן אביבה ויעקב. חנן נולד בט"ז בתמוז תשל"ט (11.7.1979) בקריית שמונה. היה בן אמצעי בין אחיו, אורלי ועוז. "חנן היה ילד שמנמן, שקט וביישן, מאז שהיה קטן היו בו צניעות וטוב לב. הוא היה ילד טוב ירושלים", סיפרה אימו, "אם מישהו היה מעז להרים עליו יד היה לו עסק איתי". חנן גדל בקריית שמונה. עד כיתה ח' הוא למד בבית הספר "יאנוש קורצ'אק", תלמיד טוב וממושמע, מכין שיעורים בזמן. את לימודי התיכון עשה בבית הספר "דנציגר" במגמת חשבונאות. במקביל ללימודים אהב לשחק כדורגל והלך לחוגי ג'ודו וקראטה. ככל שבגר הפך חנן לנער פתוח וחברותי, "הבדרן של החבר'ה", כדברי אימו. אביבה חינכה את בנה חנן לערכים, "שיהיה בן אדם", היא לימדה אותו לרחוק מדבר שקר, לא להתפתות לדבר מרמה, לכבד את הבנות עמן יצא ולכבד את כל הבריות ככלל. כל הערכים שהוא ייצג בבגרותו – אמת, כבוד, יושרה, חום, סדר וניקיון – היו דברים שלמד בבית המשפחה. חנן התגייס לצבא ושירת כמפקד כיתה במחנה 80 בנח"ל. מאוחר יותר, עקב פגיעה ברגלו, הועבר לתפקיד אחר כנהג. לאחר השחרור החל לעבוד במחלקת החשמל ב"הום סנטר", כשמטרתו לחסוך כסף ללימודים גבוהים. חנן הבין שהשכלה גבוהה הינה המפתח להצלחה, ובהמשך דרכו סיים תואר ראשון בקרימינולוגיה. באוקטובר 2003 התגייס חנן לשירות בתי הסוהר. הוא עבר קורס סוהרים ובסיומו הוצב כסוהר ביטחון בכלא "שיטה" במחוז צפון. בשנת 2010 נשלח לקורס קצינים. חנן נישא לרוז והיה אב לשני ילדים, שגב וכרמל. מישר חנן נפל באסון הכרמל. ביום חמישי כ"ה בכסלו, א' חנוכה תשע"א (2.12.2010), התלקחה שריפת יער בהר הכרמל הירוק תמיד. השריפה, המכונה "אסון הכרמל", הגדולה בתולדות המדינה, כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים סביבו. כשבעה-עשר אלף איש פונו מבתיהם, קרוב לעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. כשליש מבתי קיבוץ בית אורן עלו באש ועשרות נוספים של בתים בכפר האמנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד. רק בחלוף שלושה ימים שכחה האש. בשעות שלאחר פרוץ השריפה נשבו רוחות חזקות שליבו את האש, וזו התפשטה במהירות לאזור נחל חיק, שמורת הר אלון, כלא דמון, שמורת הר שוקף וקיבוץ בית אורן. בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט על פינוי אסירי כלא "דמון" ולאחריו כלא "הכרמל". למשימה זו חברו קצינים ושוטרים שעסקו בחסימת צירי תנועה, לוחמי האש של שירות כבאות והצלה, וצוערי ומדריכי קורס קצינים של השב"ס, מחזור א'. בשעה 15:30 נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן, ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה שולחת לשונות אש שורפות אל עבר האוטובוס, קירות ענק של אש חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו במהירות שיא כל שמץ חיים. בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים. שלושים ושבעה מביניהם צוערי קורס קציני שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג האוטובוס, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. חנן היה בן שלושים ואחת בנפלו. הותיר אישה ושני ילדים. רוז, אלמנתו של חנן, התגייסה לשב"ס אחרי נפילת בעלה.
