אוחיון, חיים
חיים, בן סימי ומאיר, נולד ביום ט"ז בטבת תשי"א (25.12.1950) במוגדיר שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי "גדרות" שליד גדרה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי "עמל" בבאר-שבע, במגמה למכונאות. חיים היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה חובב ספורט ומוסיקה ואהב לטפל בבעלי-חיים. מילדותו שאף לנהוג ברכב, והיום שקיבל את רשיון הנהיגה היה לו יום של חג. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, ממושמע ומנומס, עדין בהליכותיו, צנוע ושקט. הוא היה מפונק מילדותו והדבר ניכר בו גם בבגרותו. הייתה בו חדוות חיים ותמיד מוכן היה להושיט יד מסייעת לחבריו. חיים גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לנהגי טנקים, תפקיד שעליו הייתה גאוותו. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב. על שירותו הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר וחזר לחיים אזרחיים היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. הוא התעתד לשאת לאישה את חברתו בקיץ של שנת 1974. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים לחם חיים בחזית סיני והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), באיזור "עכביש" ליד גשר פירדאן, מול האגם המר, נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. הטנק נשאר בשטח האויב ותחילה נחשב חיים כנעדר. לאחר זמן הוכרז עליו כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אב, אם, אח ושבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חיים היה איש שריון מעולה ואמיץ לב. הוא מילא את תפקידו תוך כדי גילוי גבורה עילאית".
