אהרן, אליהו (בודי)

בן רוזה ופרוש, נולד בשנת 1928 בעיירה אגרש שבטרנסילבניה (רומניה). עד 1939 למד בבית-הספר בעיירת-הולדתו. משהוציאו השלטונות של "משמר הברזל" את התלמידים היהודים מבתי- הספר גורש גם אליהו מבית-ספרו. מילדותו היה חבר בתנועת "הבונים", הנוער הצופי החלוצי, ופעיל בשורותיה. משנצטרפה גם רומניה למלחמת-העולם לצד גרמניה הנאצית, נאסרו אביו ודודו ושולחו למחנות-העבודה אשר בטרנסניסטריה ושם הושמדו שניהם. אמו ודודתו, שכילכלו את המשפחה בהיותן פקידות בבית- המשפט המחוזי, הודחו ממשרותיהן והמשפחה נשארה ללא אמצעי קיום. בן 12 החל אליהו לעבוד וכעבור שנתיים בלבד יצא שמו בעיירה כחשמלאי טוב. עם שחרור רומניה על-ידי הצבא האדום יצא לקיבוץ-ההכשרה של התנועה בטימישוארה. כאן גילה מחדש את כשרונותיו, נבחר לסדרן עבודה וכעבור חודשיים מילא תפקיד של מזכיר הקיבוץ. בקבוצה הראשונה של ארגון העלייה דרך איטליה עזב את רומניה, עבר עם חבריו את הגבול ההונגרי, את הגבול האוסטרי ואחרי תלאות קשות הגיע לאיטליה ומשם הפליג באונייה "ספציה", שהגיעה לחופי הארץ. בסוף 1946. במסגרת של חברת-נוער הלך להכשרה ברמת הכובש. לפני סיום לימודיו עבר לאימונים בנען, משם ירד עם ההכשרה המגויסת לגבולות אשר בנגב והצטרף לאחד מגדודי הפלמ"ח. בודי כונה בפי חבריו, שנתנו בו אמון וחיבבוהו. השתתף במבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי בתחומי ישראל ונפל בקרב באזור עוג'ה אל-חפיר (ניצנה) ביום כ"ח בכסלו תש"ט (30.12.1948). הוא הובא לקבורה על-יד קברה של חברתו סוניה וקסלר, שנפלה אף היא בנגב, בבית-הקברות של גבולות. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.