אהרונוב, משה

בן מרדכי ונחמה. נולד ביום כ"ז באלול תרצ"ב (28.9.1932) בהמבורג אשר בגרמניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1933. כאשר סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "תחכמוני" למד בבית הספר התיכון העירוני בשיעורי ערב. לפני מלחמת הקוממיות השתייך לאצ"ל ולאחר מכן גויס לצה"ל באפריל 1950. בגמר שירותו המשיך להתמחות בענף המתכת, במקצוע החרטות, במסגרת משרד העבודה. לכל דבר, גם הפעוט ביותר, ניגש ביסודיות ובמרץ בלתי רגיל. כאשר נקרא לשירות מילואים (עוד לפני מלחמת ששת הימים) היה אומר: "איני מגיש בקשה לשחרור ממילואים; זוהי חובה קדושה ואני אמלא את חובתי". היה איש החובה והתפקיד ובמסירות מילא את שניהם. כשנה ומחצה לפני נפלו עשה בבית הספר להכשרת מנהלי עבודה וטכנאים מטעם משרד העבודה. עם הגיוס הגדול וההתנדבות במלחמת ששת הימים התגייס לחיל השריון. השתתף בכל לב ונפש בחלק הגדול של המערכה עד שביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל בקרב שנערך על ביר-גפגפה אשר בסיני. הניח אשה ושני ילדים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. זכרו הועלה בחוברת שהוצאה מטעם גבעתיים לאינפורמציה ולהווי המקום. גם ב"ספר הנופלים" של עריית גבעתיים הובאו ראשי פרקים של תולדותיו. כן הונצח שמו בספר "על במותיך חלל" בהבאת הביוגרפיה שלו.