אהרון, דוד

דוד, בן זיוה ויוסף, נולד ביום א' בתשרי תשי"ג (20.9.1952) בפתח-תקווה והחל ללמוד בבית הספר היסודי בעמישב. דוד התחנך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלוהי ישראל. הוא למד בבתי-ספר שהדגש בהם היה על לימוד התורה וההלכה. כדי שיוכל לחיות וללמוד באווירה של קדושה, שלחוהו הוריו, אחרי שלמד שנתיים בבית-הספר בעמישב, לירושלים, שם חי ולמד בתנאי פנימיה ושם עברו עליו ימי נעוריו. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "התורה". הוא המשיך ולמד בבית-הספר התיכון "בית וגן" ואחרי כן למד בישיבה התיכונית "מתיבתא בית הרש"ל". בהיותו בן 17, לאחר שסיים שלוש שנות לימודים, שב לביתו בפתח-תקווה ועבד כמסגר. בתחילה עסק בהכנת אופנים לליטוש יהלומים ואחר כך עבד במפעל לתכשירים קוסמטיים "אירוסול". הוא היה צעיר בעל שאיפות רבות וחיפש עיסוק שיאפשר לו ליצור לעצמו בסיס כלכלי איתן, כדי שיוכל להיות עצמאי ולעמוד ברשות עצמו. היה לו כשרון רב באותם תחומים שדרשו זריזות ידיים ויכולת טכנית. הוא אהב את העבודה וידע כי בעזרת מלאכת כפיו יוכל להגשים את שאיפותיו. הוא היה בן נאמן ומסור למשפחתו ובהיותו מודע לקשייה, סייע להוריו בפרנסת הבית. דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות עבר קורס מש"קים וכן סיים בהצטיינות קורס מפקדי צוות. אחרי-כן נשלח לשרת כתותחן וכמפקד צוות בגדוד תותחים בסיני. הוא היה מפקד מעולה ואיש צוות למופת, שהוכיח את יכולתו הרבה בתחום הטכני והיה מן התותחנים המצטיינים ביחידה. כן היה חייל מסור וממושמע, מקובל על מפקדיו ואהוב על חבריו ליחידה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה בקורס, בבסיס ההדרכה של חיל התותחנים. הוא וחבריו ליחידה נשלחו לרמת-הגולן, להשתתף בקרבות הבלימה מול האויב הסורי. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל דוד בקרב על תל-פארס והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקווה. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת שבבית היתומים "ציון" בירושלים; אמו עשתה במו ידיה פרוכת להיכל ותרמה אותה, יחד עם ספר תורה, לבית הכנסת, אשר דוד ז"ל נהג להתפלל בו.