אדר, רותי
בת נינה ומיכה. נולדה ביום ה' בחשוון תשל"א (4.11.1970) בהרצליה. החלה את לימודיה בבתי-הספר היסודיים 'הנדיב' ו'ברנר', והמשיכה את לימודיה בבית-הספר התיכון 'חן' בהרצליה. בתחילת חודש מרס 1989 גויסה רותי לשירות חובה בצה"ל. את מסלול הטירונות עשתה במחנה 80 ושובצה בקורס מש"קיות ת"ש. בהמשך דרכה הצבאית הסבה את מקצועה לפקידת לשכה. תוך ימים ספורים נתגלתה כתלמידה מעולה במלאכת המשרד, לרבות עבודת המחשב ונחשבה מקצועית ביותר בתחום עיסוקה. מפקדה העיד עליה כי היתה בעלת נימוסים נדירים לימינו. רותי היתה בעלת רצון ונכונות לעזור לכולם בכל עת. נערה חיננית שופעת נעורים, עזרה רבות ליצירת אווירת נועם במשרד הרוחש פעילות ותנועה בלתי פוסקת של מפקדים, עובדים ומנהלים בכירים וזוטרים כאחד. רותי נתנה לכולם תחושה של רצון טוב ושיוויוניות. בהמלצה להעלותה בדרגה כתב מפקדה: "מקצוענית, בעלת מוטיבציה גבוהה, ממושמעת, נאמנה ומסורה, פקידת לשכה יוצאת דופן, חיילת למופת". ביום ד' בחשוון תש"ן (1.11.1989) נפלה רותי בעת שירותה. היא נספתה בתאונת-דרכים כאשר רכב צבאי פגע ברכבה. היא הובאה למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. בת תשע-עשרה היתה במותה. הותירה אחריה הורים, אח – ארנון, ואחות – נורית. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "רותי היתה דוגמה ומופת לשירות שחיילת צריכה לתת לעם ולצה"ל, ועל כך מודה אני לכם. גידלתם בביתכם פרח אמיתי, נערה עצמאית שידעה את אשר רצתה, נערה צעירה, חיילת בתחילת דרכה, אך כאילו צמחה בקרבנו במשך שנים. לכאב זה שותפים לא רק חבריה וחברותיה, אלא מאות מפקדים ועובדים אזרחיים שנהנו יום-יום מנימוסיה המיוחדים ומהחינניות שבה. לכן, מיכה ונינה, צריכים אתם להיות גאים בבתכם אשר עשתה חייל בכל אשר עסקה".
