אדר, יאיר-נתן

יאיר-נתן, בן טובה ויעקב-חיים הכהן, נולד ביום ט"ו באדר תשי"ד (18.3.1954) בפתח-תקווה. בראשית ילדותו גדל והתחנך בקבוצת יבנה, החל מהפעוטון ועד לסיום לימודיו בבית-הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר המקצועי "מוסד עליה" שבפתח-תקווה. מספרת עליו אחותו: "יאיר היה בן טיפוסי לקיבוץ דתי, נאמן לדת ישראל, לערכים של עמנו ולהגנת המדינה. הוא היה מלא חיים, אהב את הבריות, את הבית ואת החברים. צנוע היה, ולא היה בו רצון להתבלט, למרות שהצליח בכל אשר פנה". יאיר אהב את הספורט והיה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא". הוא אהב לשיר זמירות וניגונים, ובימי ששי היה מנעים למשפחתו בקולו הערב. בבית הספר היה תלמיד חרוץ וחביב על מוריו ושימש בעל קורא ושליח ציבור. חבריו אמרו עליו: "יאיר היה מאותו סוג של נערים שהכל מחבבים אותם. קשה היה להצביע על חסרונות מרגיזים אצלו, כשם שמעולם לא הפריע לחברה בשחצנות או בהתפרעות. נער טוב לב היה וחבר נאמן". יאיר גויס לצה"ל במחצית פברואר 1973 והוצב לחיל השריון. הוא עבר בו קורסים שונים, קורס נהג משאית, קורס נהגי "זלדה" והשתלמות נהגים. מלחמת יום-הכיפורים מצאה אותו ואת יחידתו בחזית הדרום. יאיר, שהיה לוחם-חרמ"ש, נשלח יחד עם יחידתו דרומה, לכיוון העיר קנטרה. ביום י' בתשרי תשל"ד 6.10.1973)) עלתה היחידה על מארב אויב, הנגמ"ש שלו נפגע פגיעה ישירה מפגז נ"ט ויאיר נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שביבנה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים ששלח למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יאיר היה חייל ישר ואמיץ, העוזר לזולת באימון קשה או במסע מפרך. הוא לחם באומץ-לב;" כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "יאיר היה חייל למופת וחבר מצוין. הוא היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק".