fbpx
אדרי, אלברט (‘אבי’)

אדרי, אלברט (‘אבי’)


בן יצחק וזוהרה. נולד ביום כ"ה בשבט תשי"א (1.2.1951) בקזבלנקה שבמרוקו. כשהיה בן 11, עלו ההורים ושבעת ילדיהם לארץ והשתקעו במעלות שבגליל. בגולה הספיק אלברט ללמוד חמש שנים בבית-הספר. בארץ המשיך את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'יהלום' שבמעלות. אלברט, שנקרא בשמות-החיבה 'בבר' או 'אבי', היה 'הילד הטוב' של המשפחה ועליו גאוותה. היה שקט, עסוק תמיד בצעצועיו, לאחר-מכן – בלימודיו. הלימודים היו כל-עולמו. למענם היה מוכן לוותר על כל סוג של בילוי. הנאתו היתה עצם הלמידה, הישיבה בספרייה, הרכינה על ספרים. היה נער עדין ורגיש. הסתגר שעות בביתו ובסתר עסק בכתיבת שירים. עוד אהבה גדולה היתה לו: צילום נופים. ימי-שישי היו לו קודש לחילוץ-עצמות, ומשחק הכדורסל היה המשחק החביב עליו ביותר. בתום לימודיו בבית-הספר היסודי נרשם לבית-הספר התיכון 'יד נתן' שליד עכו, הידוע ברמת-לימודים גבוהה. הוא בחר במגמה הביולוגית. תעודת-הבגרות שזכה לה בתום המבחנים היתה מעולה. השכלתו וידיעותיו הרחבות הפכו את אבי לבר-סמכא בכל נושא, על פיו ישק כל דבר בבית. כל בעיה, שניצבה בפני האחים, וגם בפני האב, הובאה לפניו. הוא מצא פתרונות בהירים לכול. עם אמו קשר יחסים נפשיים חמים. אבי השתוקק להמשיך ולקנות השכלה גבוהה, אך תחילה היה עליו למלא את חובתו למולדת. באוגוסט 1969 גויס לצה"ל. הוצב לחיל-השריון – לחרמ"ש. עבר קורס-מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. נפצע במלחמת-ההתשה בסיני. כדור פגע בגופו, שני סנטימטרים מלבו, אך חייו ניצלו. הוא נשלח, מטעם הצבא, למכינה באוניברסיטה העברית בירושלים, במקצועות: סטטיסטיקה וכלכלה. לאחר משך-החלמה הועבר לחיל-הים. שימש כפקיד- נסיעות בשארם-א-שיך. בראשית ספטמבר 1972, כששוחרר מן השירות, הוצב במילואים לחיל-הרפואה כנהג-אמבולנס. אבי המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, במקצועות שהתחיל ללמוד בירושלים. נותרה לו עוד שנה אחת לקבלת תואר ראשון בכלכלה, אך נאלץ לצאת לעבודה ולפרנס את המשפחה, שעמד להקים באשדוד, העיר שהוריו עקרו אליה. הוא נשא את בחירת-לבו לאישה והיה מאושר. עבד במחלקת התכנון של נמל-אשדוד שישה חודשים, ואז פרצה מלחמת יום-הכיפורים. אבי נטל חלק בקרבות המרים על התעלה, חצה אותה ועשה שירות ממושך בפאיד. המגע הקרוב עם הנפגעים הרבים דיכא את רוחו. שישה חודשים ריתקה אותו המלחמה אל אזורי החזית. אבי חזר לעבודתו בנמל. אשתו הרתה ואבי ביקש להקדים את שירות-המילואים המיועד כדי להיות בבית בעת הלידה. ואז קרהו אסון – הוא נפל בעת מילוי תפקידו. היה זה ביום ח' בתמוז תשל"ה (16.6.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבאשדוד. השאיר אחריו אישה, הורים, ארבע אחיות ושני אחים. חודשים-מספר לאחר מותו נולד לו בן, שלא זכה להכיר את אביו, והנקרא על שמו – אבי.

דילוג לתוכן