אדרי, אברהם

אברהם (בבר), בן רחל ואליהו, נולד בשנת תשי"ג (1953) בעיר מארקש שבמרוקו. בהיותו בן שבעה חודשים עלתה משפחתו ארצה. לאחר שהתגוררה תקופה קצרה במושב בר-גיורא בהרי ירושלים, עקרה המשפחה לנהריה והשתקעה שם. אברהם למד בבית-הספר היסודי ע"ש אוסישקין וסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי "צור" – שניהם בנהריה. למרות שלא הצטיין בלימודים היו לו תכונות חיוביות רבות שבזכותן רכש את לב מוריו וחבריו. הוא התבלט כמנהיג טבעי ועמד בראש חבורת התלמידים בני גילו. אברהם היה טוב-לב ומתחשב בזולת ונהג לעזור כמיטב יכולתו לכל אדם, אם בהושטת עזרה לאישה זקנה בנשיאת סל כבד ואם בארגון "מבצע ניקיון" בשכונה. אברהם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972. למרות בריאותו הרופפת והעובדה שרכש מקצוע בבית-ספר מקצועי, העדיף להתנדב לחטיבת "גולני". ביחידתו היה חייל טוב ואהוד על חבריו ועל מפקדיו והכל היללוהו על שביצע את תפקידו בצורה מושלמת באומץ לב, במסירות ובנאמנות. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אברהם בקרבות הבלימה נגד כוחות הסורים, שתקפו ברמת-הגולן. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפל אברהם בקרב והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקיבוץ לוחמי-הגיטאות. השאיר אחריו הורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. זכרו, וזכר חברו יצחק אזולאי, שנפל יחד אתו, מונצחים בחוברת זיכרון שהוציא לאור גדוד "גדעון".