אדמוני, יעקב

בן גבריאל ושרה. נולד ביום כ"ד באייר תש"ז (14.5.1947) בפתח תקוה. את לימודיו היסודיים סיים בבית הספר "עליות" שברמת גן. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הספר התיכון המקצועי "אורט טכניקום" אשר בגבעתיים וסיים את לימודיו התיכוניים בגמנסיה "השכלה" שבתל אביב. קיבל תעודת בגרות לאכסטרניים ועמד להירשם לפקולטה למשפטים באוניברסיטה בתל אביב. חובב ספורט היה ועסק בכדורגל ובשחייה. אהב לכתוב פיליטונים למסיבות בבית הספר ובמנהג זה המשיך גם למסיבות בבסיס. גויס לצה"ל באוגוסט 1965, לאחר הטירונות בחיל השריון עבר קורס ושימש כתותחן בטנק. אחרי שגמר קורס למדריכי שריון כחניך מצטיין היה למדריך בבית הספר לשריון ובתפקיד זה שימש עד לראשית ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים. הן בצה"ל והן בחיים האזרחיים נודע יעקב כבחור אחראי שניתן לסמוך עליו. בגרותו הנפשית, שיקול דעתו ותפיסתו המהירה היוו דמות של אדם עקבי, בעל בטחון עצמי ומעורר בטחון בכל מי שבא אתו במגע. טוב לב היה ונטה להושיט יד עוזרת לזולת. כן היה ידוע בנימוסיו הנאים אשר חיבבוהו על כל מכריו. בראשית מלחמת ששת הימים, ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בקרב שנערך ברפיח בנסותו לכבות את הלהבות בהן עלה טנק שממנו קפץ – ואז עלה על מוקש. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר לבית הקברות הצבאי בקרית שאול.