אדמוני, יעקב

בן שרה ומשה. נולד ביום ה' בסיוון תש"ט (2.6.1949) בפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"י. למד בבית-הספר היסודי 'נחליאלי' בחיפה. אחרי-כן המשיך את לימודיו בישיבת 'הגר"א'. עד גיוסו לצה"ל עבד כעוזר למנהל חשבונות. יעקב גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1967 והצטרף לחיל הרבנות הצבאית. לאחר הטירונות והשתלמות בקורס מוסמכי כשרות הוצב בחיל הים בתפקיד מוסמך כשרות. במרוצת הזמן השתלם בקורס מש"קי טבחים והתנדב לשירות קבע ביחידתו. יעקב עשה שנים רבות בשירות הקבע והגיע לדרגת רב-סמל בכיר. להלן הערכות מפקדיו המצויות בתיקו האישי: "שולט במקצועו, מסור ואינטליגנטי, יעילותו בעבודה רבה, מטבח היחידה ברמה טובה מאוד, הרבה בזכותו, שקט ומסור, משמש דוגמה לניהול נכון, לפיקוד מעולה ולנאמנות, נגד מעולה במקצועו, מהימן דייקן, מסור ונאמן". הוא קיבל את אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום-הגליל ואות השירות המבצעי. יעקב נשא לאישה את אילנה וברבות הימים נולדו להם שלושה בנים: משה, יוסי ודני. הוא היה בעל ואב מסור. יעקב שר יפה חזנות בנוסח אשכנזי ולימד ילדים דרשות לבר-המצווה. ביום ו' בטבת תשמ"ט (14.12.1988) נפל יעקב בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, שלושה בנים ואחות – אסתר. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "אנו זוכרים אותו כחבר אמיתי, יפה-נפש ומחנך. בדרכו המיוחדת והאופיינית לו, תמך בנו ברגעי לחץ ומבוכה, החיוך וההומור הפכו לחלק מהווי היחידה וכתובת המסייעת לנו ללא ליאות. יעקב היה חלק ממשפחת חיל הים, הוא שירת בכל יחידות החיל, זירת ים סוף, בסיס אשדוד, בסיס ההדרכה ובסיס חיפה, בו שירת את מירב התקופה. מסירותו ונאמנותו לחבריו, דייקנותו בעבודה ובקיאותו, הציבו אותו בשורה ראשונה של נגדי היחידה. המשפחה, היחידה, חיל הים וצה"ל איבדו אדם שבשירותו סימל את ההגשמה של העם בארצו. דמותו ופועלו של יעקב ישמשו דוגמה ומופת לעד"