אדמון, מעוז אברהם

בן אלישבע וגדעון. נולד ביום ו' בשבט תשכ"ט (25.1.1969) בקרית טבעון. כשמלאו למעוז שש שנים עקרה המשפחה לקרית אתא, שם למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'יבנה', להוציא שנת לימודים אחת, אותה עשה בעיירה מעלות. בהיותו בר-מצווה התנדב מעוז למגן דוד אדום. במסגרת זו עבר קורסים רבים, וכבעל ידע בהגשת עזרה ראשונה יצא כמלווה טיולים ברחבי הארץ. תחביבו הראשי היה תיפוף. מעוז קנה לו מערכת תופים מעולה ובגיל צעיר למדי החל להופיע כמתופף עם תזמורות שניגנו בחתונות, שמחות, ומסיבות בר-מצווה. מעוז סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הדתי במגמת 'מיחשוב ובקרה' והתקבל כעתודאי בבית-הספר 'אורט ביאליק', שם סיים לימודיו כעבור שנתיים בתואר הנדסאי. ביולי 1987 התגייס מעוז לצה"ל, אך היות שהיה עתודאי נדחתה תחילת שירותו. מעוז החל דרכו בצה"ל בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר, כמדריך במסלול תעופה ובמהרה נתמנה למפקד קורס ולראש צוות הדרכה – בדרגת סמל-ראשון. עוד בהיותו בשירות סדיר נשא מעוז לאישה את אודיה שתיח', ששירתה באותה תקופה בשירות לאומי. שאיפתו של מעוז היתה לשיר במקהלת הרבנות הצבאית, אבל הידע המקצועי והפרופיל הצבאי הגבוה שלו גרמו לכך שמעוז לא הוצב למקהלת הרבנות הצבאית. הוא נאלץ לקבל עליו את דין הצבא וכתחליף לשאיפותיו המוזיקליות צורף כמתופף לתזמורת הבסיס שבו שירת. ביום י"ד בתשרי תשנ"ב (22.9.1991) נהרג מעוז בתאונת-דרכים בעת שירותו חמישה חודשים לפני סיום שירות החובה שלו וכניסתו לצבא הקבע. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית אתא. הניח אישה, הורים, שלושה אחים ואחות. לזכרו ועל שמו הוציאו משפחתו ורעייתו ספר עב כרס, שכונסו בו דברי מוריו, חבריו, רבנים ומפקדים. מתוך הספר עולה דמות של אדם אוהב ושמח בחלקו, ישר ובעל מצפון, שהיה מוקף בחברים שהעריכו אותו בזכות תכונותיו הטובות. מפקד המחלקה שלו היטיב להגדירו, באומרו, בין השאר: "מעוז אהב לחיות ולנצל את החיים כמה שיותר, על-מנת לעשותם יפים יותר ותמיד היה משווה אותם לדרך התורה. היה בעל כושר ארגון וניהול והכול נהנו לשבת במחיצתו ולשוחח איתו על נושאים שונים. כל משימה שהוטלה עליו – ביצע אותה כשחיוך טוב על פניו". הוריו תורמים את מערכת ההגברה שלו כגמילות חסדים לשמחות ולמופעים, וכן גמ"ח כספי לנזקקים. כמו כן, הוקמה בקרית אתא ישיבה על שמו שנקראת "מעוז חיים".