אדלר, זאב

בן שרה ושאול. הוריו עלו מאוסטריה לארץ ישראל והתישבו בצפת. אחר כך עקרו לטבריה לרגל עסקיו של האב. עם ייסוד המושבה סג'רה בשנת 1902 עזב זאב הבכור את בית אביו, יצא לעבוד בחווה ואחריו עברה לשם המשפחה כולה. האב היה מן האריסים הראשונים שהתיישבו במושבה והבנים המשיכו לעבוד ויחדיו הקימו משק חקלאי למופת. זאב היה צעיר גבה-קומה, זהוב-תלתלים, עיניו האפורות-כחולות מביעות טוב לב וחיוכו חביב. אסון כבד פקדהו עם פטירת אשתו הצעירה. הוא מסר את שלושת הפעוטות שנתיתמו מאמם לידי אמו בסג'רה, והא עצמו יצא לעבוד בפוריה ומשם לשרונה עם ייסודה. הוא השתתף בפיתוח הישוב העברי החדש וגם בהגנה עליו מפני נסיונות של פורעים להתנכל לנפש ולרכוש. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיעו מטעי הישוב לידי משבר עם הפסקת הסיוע שהיה מגיע אליו מארצות הברית. ב-1917 עזב זאב את המקום ונשכר לשמירה ברמת יבנאל. גם שם נודע במסירותו לתפקידיו וזכה לכבוד מצד בני המקום, שכינוהו "חווג'ה וולוול". בד' באלול תרע"ח (12.8.1918) כחודש לפני כניסת הכוחות הבריטיים לסביבה נפל על משמרתו והובא למנוחות ביבנאל. הניח שתי בנות ובן. שמו הונצח בספרים "מאה שנות שמירה בישראל" ו"ההתישבות בגליל התחתון".