אדובי, לאון

בן זילבר וג'וליה. נולד ביום כ"ב בסיון תשי"ד (23.6.1954) בלוד. עקב תנאי-החיים הקשים בעיירת-העולים לא זכה לאון להשכלה סדירה. הוא הפסיק את לימודיו בבית-הספר היסודי ויצא לעבודה כדי לסייע לפרנסת משפחתו. פרק-זמן מסוים עבד במפעל לאלקטרוניקה 'טלרד' שבלוד, ושלוש שנים עשה במסגריית גרינברג שבאותה עיר. לאון אהב את החיים ולא החמיץ כל הזדמנות לשמוע מוסיקה עליזה – בייחוד מוסיקה ים-תיכונית. כן הרבה לצפות בסרטי-קולנוע. תחביב מיוחד היה לו: גידול חיות-בר. שוב ושוב הביא לחצר ביתו חיות-בר ודאג למזונן ולטיפוחן. על-אף קשיים פיסיים וכלכליים גדל לאון והיה לעלם בריא ושמח בחלקו. הוא נשא לאישה את סולטנה והקים עמה את ביתו בעיר-הולדתו. הוא הרעיף עליה אהבה רבה וציפה ליום בו יזכה לגדל את ילדיו. עם זה, לא הזניח את בית הוריו. "לאון הוא הכתפיים שלי", היה אביו מכריז, ואת אמו היה לאון מפנק ככל-יכולתו. אחת מאחיותיו מעידה, כי שימש לה דואג ומדריך בחיים וכי יכלה להישען עליו בכל עת-מצוקה. אף-על-פי שקיבל פטור משירות ביטחון, עמד לאון על כך, שיינתן לו לתרום את חלקו בהגנה על ארצו. בסוף ינואר 1975 נקרא לשירות-מילואים פעיל, אך לא חלפו אלא שלושה שבועות וגורלו התנכל לו: הוא נפל במילוי תפקידו – ביום ג' באדר תשל"ה (14.2.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבלוד. השאיר אישה בהיריון, הורים, אחים ואחיות. בתו, שנולדה אחרי מותו, נקראה על שמו: לאונה. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו של לאון, כי "על-אף משך-שירותו הקצר של לאון ביחידה, היה חייל ממושמע ואהוד על חבריו ומפקדיו".