אברמזון, יונתן (יונץ)

בן אהובה ואריה, נולד בחודש מרחשוון תר"ף (1919) בבית-גן שליד יבנאל, בה עברו עליו שנות ילדותו. עם סיום לימודיו בבית-הספר העממי נבחר על-ידי פיק"א ללמוד במקווה ישראל. שם בא לראשונה במגע עם ארגון ה"הגנה". בגלל מחלת אביו נאלץ להפסיק את לימודיו ולחזור למשק המשפחתי. בהיותו בן שבע- עשרה רדף, כשומר שדות-הכפר, אחרי ערבים מתנכלים – נקלע למחנם והוקף בדווים עוינים. בחושו לעזרת חברו המותקף הרג שניים מן המתנפלים. אחרי מעשהו זה פצע את עצמו במתכוון כדי להינצל מפסק-דין של מוות שהיה צפוי לו לפי חוקת ממשלת המנדט. יונתן הצטרף לשורות יחידת וינגייט ושירת בה כרמן. הוא הועלה לדרגת סרג'נט. במהלך מלחמת-העולם השנייה נשלח ללבנון, והגיע לחוף בסירה יחד עם חייל אנגלי. הוא נתפס ונאסר כמרגל ונידון למוות. למזלו נדחה ביצוע גזר-הדין, ובינתיים ידע צינוק ועינויים. עם חדירת האנגלים ללבנון שוחרר יונתן מהכלא כשהוא מזה רעב. בשובו לכפרו הוכיח את פעילותו על-ידי מימוש רעיון המשק השיתופי ביסוד "ארגון החייל". חי חיי איש-משק מובהק ואיש-הגנה כאחד. במשך 12 שנות היותו חבר ה"הגנה" הספיק להדריך ולהעמיד חניכים למאות. לפני פרוץ מלחמת-העצמאות התיישב בחיפה. לחם בטירת-צבי ובקרבות חיפה שימש גם כקצין האחראי, בדרגת סרן, לעיר התחתית. לחם בדרך לירושלים ובחזית עמק הירדן. נפצע ברגלו והועבר כקצין-מבצעים ליחידת המיעוטים. בעת מבצע "חירם" לשחרור הגליל המערבי לחמה היחידה תחת פיקודה של חטיבת "עודד", שפעלה בגזרה המערבית של המבצע. בליל 28-29 באוקטובר תקפו כוחותינו את תרשיחא ועל יחידת הדרוזים הוטל לכבוש את הכפר ינוח. ההתקפה על תרשיחא לא עלתה יפה ולכוחות ניתנה הוראה לסגת. יחידת הדרוזים השתלטה על ינוח, אך בשל תקלות בקשר לא קיבלה את פקודת הנסיגה. עם בוקר התאוששו כוחות קאוקג'י ובסיוע חלק מאנשי הכפר תקפו את היחידה וזו נאלצה לסגת. יונתן נפל בקרב ביום כ"ו בתשרי תש"ט (29.10.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-גן. שישה חודשים לפני נופלו נשא אישה, ועמד להקים את הריסות משק הוריו שנפגע בקרבות.