אברמוביץ, משה
בן רבקה ודב, נולד בשנת 1921 בבודפשט, בירת הונגריה. אחרי שנים מספר חזרה המשפחה לעיר מוצאה חוסט, שבחלק הקרפטו- רוסי של מחוז מרמרוש (אז בצ'כוסלובקיה). שם למד ב"חדר" ובבית-ספר עממי ואחר-כך עבד כאופה. מכריו בארץ ידעו לספר שבראשית חורף תש"ז הגיע לירושלים. מסתבר, שככל יהודי חוסט נשלח גם הוא על-ידי ההונגרים למחנה-ההשמדה אושוויץ ומשם כפי הנראה נלקח משה למחנה עבודה. אחרי מיגור שלטון הנאצים התגולל במחנות-עקורים ובנדודים עד הגיעו לארץ בהעפלה או באופן אחר. זמן רב התהלך ללא עבודה ובראשית מלחמת- העצמאות נתקבל לעבודה במאפיית אנג'ל-ברמן בירושלים. זמן מועט אחר-כך התגייס ל"הגנה" ושירת באחד הגדודים בחטיבת ירושלים בדרגת סמ"כ ועסק בליווי שיירות בסביבה. ביום י"ג באדר ב' תש"ח, ערב פורים (24.3.1948), בהיותו בחופשה, הצטרף לשיירה שיצאה להביא מים לעטרות. ליד שועפט הותקפה השיירה על-ידי המון ערבי. בקרב שנמשך למעלה משעה נפגעו כל אנשי השיירה ומשה היה בין הנופלים. בהתערבות הצבא הבריטי חולצו ההרוגים והפצועים. משה הובא למחרת למנוחת-עולמים בבית-הקברות שבסנהדריה בירושלים.