אברז’יל (זרביב), אברהם (אמיל)

בנם-בכורם של דיאמנטין ואלברט, נולד ביום י' בניסן תרפ"ה (4.5.1925) בקונסטנטין אשר באלג'יריה. אחריו נולדו עוד תשעה בנים. בילדותו עברה המשפחה לצרפת והתיישבה בעיר סנטפון. אברהם למד בבית-ספר עממי ותיכוני והיה בין התלמידים הטובים. הוא סיים את חוק לימודיו והתמחה במכונאות. השתלם בה יפה, אהב את עבודתו ותמך במשפחה, ולעתים קרובות עשה גם למעלה מכוחותיו מרוב דאגתו להם. הגזירות נגד היהודים בזמן כיבוש צרפת בידי הגרמנים לא פגעו בו אך אברהם למד לדעת כי הוא בגלות. עם פרוץ מלחמת העצמאות בארץ התעורר להתגייס למען המולדת. עזב את עבודתו ויצא את צרפת בקבוצת אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ). ב-27.3.1948 הגיע ארצה והצטרף לכוחות המגן. אברהם נלחם בנגב והשתתף בכיבוש באר שבע ביום 21.10.1948 ובקרב זה נפצע קשה. הוא הועבר לקיבוץ דורות ושם, ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948), נפטר מפצעיו. נקבר בקיבוץ דורות. ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.