fbpx
אברהמי, עמיר

אברהמי, עמיר


בן אהרון וכרמלה. נולד ביום ט"ו בשבט תשי"ט (24.1.1959) בשכונת בת-גלים שבחיפה. למד בבית-הספר היסודי 'תל-חי' והמשיך בבית-הספר התיכון 'עירוני ג' שבנוה-שאנן בחיפה. משחר- ילדותו סבל עמיר ממחלות אך הוא נאבק עמן בסבלנות ובעוז, כדי שלא יעצרו את התפתחותו ואת השתלבותו בחברת הילדים. לא נחסכה ממנו גם שורה ארוכה של ניתוחים. עם-זאת, בגר והיה לנער יפה-תואר ותמיר. היה טוב-לב ועדין-הליכות. אהבת הזולת והרצון לעזור היו תמיד נר לרגליו. בכל אשר היה לו היה מוכן תמיד להתחלק עם זולתו. היה איש-שיחה נעים וידע על-נקלה לקשור קשרים עם הסובבים אותו. בבית-הספר הרגיש עמיר כבוגר בין חברים ילדים – לא רק משום שהיה מבוגר בגילו וגבוה מן האחרים. התנהגותו ויחסו לאחרים ולעצמו העידו על רצונו לגבור על הפינוק הילדותי, שליוה את שנות-מחלותיו, ולתפוס מקום בחברה הבוגרת. בבית-הספר לא היה תלמיד מזהיר, אבל היה ערני וידע ללחום על דעותיו. ניכר היה בו, כי הוא מתלבט, כי הוא חושב. טענותיו בויכוחים לא היו פשטניות אלא העידו על גישה רצינית, על לבטים כנים ועל התמודדות עם הנושא. עמיר היה חבר בתנועת 'מחנות העולים', קן נוה-שאנן. הוא אהב מוסיקה ואמנות הקולנוע. הרבה לקרוא ספרים. מבין ענפי הספורט בחר בעיקר בשחייה וברכיבה על סוסים. אחד התחביבים היה העיסוק בעבודות-מלאכה. כל מסכת חייו של עמיר עברה עליו במאבקים על בריאותו ובניצחונות פיסיים ונפשיים על מחלותיו. כשהגיע לגיל הגיוס לצבא, באוגוסט 1977, לא ביקש התחשבות מיוחדת בעברו הרפואי, מלבד הטיפול היומיומי שתפקודו התקין היה תלוי בו. אולם, עמיר לא עמד בהתמודדות זו עם חיי-הצבא הקשוחים. לא עבר חודש מאז גיוסו, והוא נפל בעת שירותו – ביום י"ז באלול תשל"ז (31.8.1977). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

דילוג לתוכן