אברהם, שלמה

בן עזיזה ויחזקאל, נולד ביום א' באייר תשכ"ב (9.5.1962) בבית-שאן. שלמה החל את מסלול הלימודים בבית-הספר הממלכתי-דתי "מאיר", והמשיך בבית-הספר התיכון המקיף דתי "אורט" במגמת חשמל – שניהם בבית-שאן. מכיוון שהוא היה אחראי ומסודר, הטילו עליו המורים את האחריות לסדר התפילות ואת רישום נוכחות התלמידים. שלמה הצטרף – למרות התנגדות הוריו – לתנועת הנוער "השומר הצעיר", ויחד עם כמה חברים הקים תזמורת שהופיעה בחתונות ובאירועים שונים בעיר. שלמה היה שקוע בעולמו שלו, וכאילו התנתק מכל הסובב אותו. מטעם הגדנ"ע הוא יצא לקורס מד"צים, ויחד עם חבריו לגרעין בתנועה הרבה בטיולים ובמחנות עבודה בקיבוץ. שלמה אהב מאוד את חיי הקיבוץ ובעיקר מצאה חן בעיניו העבודה ברפת. שלמה גויס לצה"ל בתחילת ינואר 1981 והתנדב לנח"ל יחד עם חבריו לגרעין. יחידתו של שלמה יצאה לביטחון שוטף, וזו הייתה התקופה הטובה שלו. הוא לא התלונן ולא "קיטר". מפקדיו הטילו עליו תפקידים רבי אחריות והוא הטיב לבצעם. שלמה קיבל חופשה לרגל נישואי אחותו. הוא נסע לכינרת כדי להתבודד ולחבר שיר לכבוד החתונה. שם ראה את השיירות העולות צפונה לקראת מלחמת שלום הגליל. הוא ויתר על חופשתו והצטרף לחבריו. ביום ב' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982), נפל שלמה בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל, והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בבית-שאן. הוא הניח אחריו הורים, שישה אחים וארבע אחיות. במכתב תנחומים, ששלח שר הביטחון למשפחה השכולה, נאמר: "שלמה היה חייל שקט וממושמע אשר ביצע את תפקידו בצורה טובה ביותר. שלמה שימש מופת בלחימתו עד הרגע שבו נפל". ואילו מפקדו הישיר כתב: "שלמה ז"ל היה אהוב על מפקדיו ועל חברי הגרעין והיחידה כולה. היה מוכן לעזור ולסייע בכל שעה ובכל מצב, גילה רוח לחימה למופת במשך כל ימי הקרב". שמו מונצח בחוברת "שביל הדורות", שהוציאה לאור עוצבת "מגן" לזכר חלליה במלחמת שלום הגליל. בית הכנסת "היכל שלמה" שבשכון עממי בבית-שאן נבנה לזכרו