אברהם, נחמיה

נחמיה, בן רחל ודוד, נולד בשנת תשי"א (1951) בהודו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ד (1954). תחילה התיישבה המשפחה במושב עלמה שבגליל ובשנת 1965 עקרה המשפחה והשתקעה במושב גבעת-כח. נחמיה החל את לימודיו בבית-הספר היסודי במושב עלמה ואחרי כן למד בבית הספר היסודי בגבעת-כח. הוא המשיך ולמד בבית-הספר התיכון-החקלאי בכפר-בתיה ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. נחמיה שילב עבודה במשק החקלאי של משפחתו בלימודים בבית-הספר התיכון. הוא סייע למשפחתו ונשא בעול הטיפול והדאגה למשק שניהלה במושב גבעת-כח. הוא היה בן מסור ונאמן למשפחתו ודאג לפרנסתה והיה אח נאמן ואוהב לאחיו ואחיותיו. הכל הכירוהו כאדם טוב-לב ושהיה מוכן תמיד לעזור ולסייע לזולת. נחמיה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1969 והוצב לחטיבת חיל-הרגלים "גולני". אחרי הטירונות סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות וכן השתלם בקורס למש"קי מקלעים כבדים ובקורס ללוחמה נגד גזים. נחמיה היה מפקד נמרץ, מסור לחייליו ומקובל על מפקדיו. הוא ופקודיו מלאו בדייקנות ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליהם. במחצית פברואר 1972 שוחרר נחמיה מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרגלים. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה לחם בקרבות מלחמת יום הכיפורים, אותם עבר ללא-פגע. ביום כ' בניסן תשל"ד (12.4.1974) בהיותו בשירות מילואים פעיל, נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. נפילתו נטלה מעם המשפחה את משענתה ומקור כוחה, את האדם שבזכותו התמלא הבית אור. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "על אף התקופה הקצרה בה שרת ביחידתנו, נודע לנו כי הצליח לתרום רבות לפלוגתנו. נחמיה היה עליז ומלא שמחת חיים, ובתכונות אלה כבש את לב כולם, חיילים ומפקדים כאחד".