אברהם, נחמיה
בן דניאל ושמחה. נולד ביום י"ז באייר תשי"ח (7.5.1958) בירושלים. כעבור כמה שנים התיישבה המשפחה במושב 'תעוז'. למד בבית-הספר היסודי המקומי 'מתתיהו' ובבית-הספר התיכון- עיוני-דתי 'אבן העזר'. מגיל צעיר בלט נחמיה בבגרותו הנפשית יותר משאר בני-גילו, עם-זאת, היה מעורה בחברת הילדים. היה ילד תקיף ונמרץ והרבה להתוכח על כל נושא. לפעמים נהג להעמיד למוריו שאלות נוקבות בענייני הדת. גילה עניין רב בתורת הקבלה. יחסיו עם בני-משפחתו היו חמים וכנים, ובכל שעת-פנאי נהג לעזור לאביו בעבודת המשק. בראשית אוגוסט 1976 גויס נחמיה לצה"ל והוצב לחיל-הרגלים. במסגרת שירותו עבר קורס קשרים גדודיים חי"ר, קורס מ"כים חי"ר, קורס מ"כ ראש-אויר. את הקורסים סיים בציונים טובים והוצב ביחידת מרכז ארגון-הטסה של חיל-הרגלים. ביום ה' באב תשל"ח (8.8.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים וחמש אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דלות המילים להביע את אשר מרגיש אנוכי וכל חיילי היחידה וחבריו לנשק של נחמיה. סמל נחמיה אברהם ז"ל היה חייל מצטיין ביחידתנו, הוא שימש סמל ומופת לשאר החיילים במסירותו הרבה, בכנותו וביכולתו המקצועית הגבוהה. נחמיה מילא תמיד את כל המשימות שהוטלו עליו בדרך הטובה ביותר. הוא כבש את לבבות חיילי היחידה ומפקדיה בדרכו הצנועה, השקטה ונעימת-ההליכות. נחמיה יישאר חקוק בלב כולנו".