אברהם, משה

בן עובדיה ושושנה. נולד ביום ט"ז באדר א' תשי"א (22.2.1951) במושב עמקה שבגליל המערבי. לאחר שנולד עקרה המשפחה לראשון-לציון. משה היה בעל תפיסה יוצאת מן הכלל. בגיל שלוש התחילה המשפחה ללמדו את צורת האותיות ובגיל חמש היה מצטט פסוקים מן התנ"ך וידע את טעמי המקרא. ההורים הקנו לו, כמו לשאר ילדיהם, חינוך תורני מיוחד, לפי המסורת. למד בבית הספר היסודי "ישורון" בראשון-לציון. בזכות כישרונותיו הצליח בלימודים ומוריו שבעו רצון ממנו. כאשר סיים את לימודיו היסודיים, שלחוהו הוריו ל"ישיבה" אשר בתל אביב. ב"ישיבה" זו למד במשך שנתיים תנ"ך, תלמוד ושאר לימודי היהדות. כאשר נאלץ לעזוב את ה"ישיבה", שנסגרה, נשלח לבית-הספר המקצועי "עמל" שברחובות – המשלב לימודים עיוניים עם לימוד מקצוע, כדי ללמוד את מקצוע הנגרות. בגישתו ללימוד המקצוע, מבחינה מעשית ועיונית, הצטיין משה מאוד ועד מהרה רכש את הידע הטכני הדרוש לו. הוא היה עניו וידע לנהוג כבוד בזולת. כך רכש לו ידידים רבים והיה אהוב על כל מכריו. הוא גויס לצה"ל בפברואר 1969 והוצב לחיל השריון. משה היה מלא התלהבות על מאורע זה בחייו. החינוך המשפחתי ואוירת היהדות והמסורת סביבו השפיעו עמוקות על נפשו ולימדוהו לאהוב את עמו ואת ארצו. העובדה שגדל ברוח יהודית מסורתית טיפחה בו גם ערכי מוסר ואמונה. ביום י"א באב תשכ"ט (26.7.1969), נפל בעת הפגזת האויב באיזור תעלת סואץ. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בראשון לציון. על שמו הוכנס ספר תורה לבית הכנסת "תפארת ישראל" בראשון לציון; בבית הכנסת שבבית הספר היסודי "ישורון", בו קנה את ראשית לימודיו, הוצב לוח שיש לזיכרו.