אברהם, מרדכי-יהודה (‘מוטי’)

בן קלמן וחיה. נולד ביום י"ג באלול תשי"ד (11.9.1954) בחיפה. התחיל את לימודיו בבית-הספר 'יבנה' שבחיפה והמשיך בישיבה התיכונית 'פרחי אהרון' שבקרית-שמואל (חיפה). בצעירותו היה חבר שנים-מספר בארגון הדתי לספורט 'אליצור', אך פרש ממנו עם כניסתו לישיבה. מאז הצטרף לתנועת-הנוער החינוכית 'בני- עקיבא' והיה פעיל בה במיוחד, כשהיה בכיתה י"ב – להקמת גרעין התיישבותי. היה זה אפוא טבעי, שכאשר הגיעה שעתו להתגייס, ביולי 1972, הוצב לנח"ל והצטרף לגרעין שמוקם בבקעת-הירדן. בצבא עשה מוטי חיל ועלה לדרגת רב"ט. עם תום הטירונות נשלח לקורס-מ"כים, אך נאלץ לפרוש ממנו בשל מגבלות רפואיות. פרישה זו גררה אחריה את פרישתו גם מן הגרעין ההתיישבותי. הוא הוצב לחיל-הקשר, עבר קורסים ושימש מעתה מרכזן בבית-הספר המרכזי למ"כים – לשביעות-רצונם של הממונים עליו. בהיותו בתפקיד נפגע בתאונת-דרכים קטלנית, בכביש חיפה – תל-אביב, ומת במקום. היה זה ביום כ"ו בחשון תשל"ה (10.11.1974). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אחות ואח. מרדכי אהב את האדם, את הארץ ואת הטבע. ארגן מסיבות חברותיות ומצא דרכים לסייע לנצרכים. לאחר מלחמת יום-הכיפורים, שתוצאותיה הקשות נגעו מאוד ללבו, ארגן פעולות-הנצחה לזכר חברים ומדריכים בתנועתו, שנפלו בקרבות. לתפקידים אלה התמסר ללא-ליאות וזכה להוקרה על מאמציו. ערך טיולים רבים כדי להכיר את הארץ, את אבניה ואת הצמחיה שלה. כותבת אחותו: "בעזבונו לא נמצאו דברי שירה או הגות – אלא אבנים פשוטות ויפות-להפליא, אבני ארץ-ישראל".