אברהם (מוזס), אברהם
אברהם, בן יהודית ומוזס, נולד ביום י"ג בחשוון תש"ח (27.10.1947), בבומביי שבהודו. הוא סיים את לימודיו היסודיים ושלוש שנות לימוד בבית-ספר תיכון בהודו. בהיותו כבן 15 עלה ארצה במסגרת עליית-הנוער ולמד בפנימיות ברמת-הדסה ובטבריה. כשלוש שנים לאחר עלייתו ארצה עלו ובאו גם הוריו, אחיו ושתיים מאחיותיו. בתחילה התגוררה המשפחה בדירת-עולים בדימונה ואחרי חודשים מספר עקרה והתיישבה באשדוד. המצב הכלכלי בבית היה קשה והוא נאלץ לצאת לעבודה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה וכדי לאפשר לאחיו ולאחיותיו להמשיך ולהשלים את חוק לימודיהם. הוא היה בן מסור ואוהב ולא חסך מאמצים כדי לעזור למשפחתו ואף לא בחל בעבודה קשה ולא נרתע מלעבוד בבניין, משום שההכנסה מעבודה זו הייתה הגבוהה ביותר. אברהם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון. שם עבר קורסים מספר והיה לנהג טנק. חייו בצבא לא היו קלים. יחד עם מאמציו למלא את חובותיו כחייל טוב, הייתה קיימת תמיד הדאגה להוריו ולפרנסתם והוא חיפש תמיד דרכים כיצד לעזור להם. בתחילת 1970 שוחרר אברהם מהשירות הסדיר והתגייס למשטרת ישראל. מזמן לזמן היה יוצא לתקופות של שירות-מילואים ומעולם לא ניסה להתחמק מחובתו, על אף היותו מפרנס המשפחה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים ירד לסיני והצטרף לחטיבתו. היחידה לחמה בקרבות קשים בבלימת האויב ואחר-כך בהדיפתו. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בעת שנלחם בקרב באזור פירדאן, נפגע אברהם ונהרג. זמן מה היה בחזקת נעדר ואחר-כך בחזקת חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. במחצית שנת 1974 נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, אח ושלוש אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם שירת ביחידת שריון בפיקודי והיה בין ראשוני מקימיה. הכרתיו תוך שירות-המילואים כחייל מסור ואמיץ-לב ואיש שריון מעולה. הוא ביצע את המוטל עליו תוך חירוף-נפש. ביחידה התחבב במהרה על מפקדיו ועל חבריו ונפילתו היא אבדה גדולה לכולנו".
