אברהם, אורי

בן אברהם ורוחמה. נולד ביום כ"ב במנחם-אב תש"ך (15.8.1960) בירושלים, למשפחה ברוכת-ילדים; הם היו חמישה אחים וחמש אחיות, בטרם נלקח האח האהוב, אורי, באורח טרגי, מן הקן המשפחתי החם. את ראשית חינוכו קיבל אורי בביה"ס היסודי 'יסודי תורה' שבירושלים. הוא עשה חיל בלימודיו והצטיין בפעילותו הספורטיבית. הוא נכלל בקבוצת הכדורגל לנוער של 'הפועל' ירושלים. גם את ספורט השחייה אהב. במיוחד התבלט באירועים החברתיים של בית-הספר, בהם ידע לא רק לקבל אלא גם לתת מיכולתו ומתחושת הרעות, שקיננה בו תמיד. את לב בני-משפחתו כבש בצניעותו ובביישנותו. אורי נשלח לשנה אחת לביה"ס החקלאי-תיכוני 'עיינות' שבדרום. אולם, מסגרתו של בית- ספר זה לא תאמה אתרוחו, והוא גמר-אומר לשוב לירושלים ולסייע לאביו בפרנסת המשפחה הגדולה. עד-מהרה היה מסוגל ליטול עליו, בעת-הצורך, את עול החזקת החנות של אביו. הוא התחבב על הלקוחות ועל השכנים בחיוכו וברוחב-לבו. אורי גויס לצה"ל במאי 1978 והוצב, לאחר גמר הטירונות, ליחידת-נ"מ של חיל-האויר. על פרק-זמן זה בחייו הקצרים של אורי מעיד מפקדו, במכתב אל ההורים השכולים: "אורי שירת ביחידה כשלושה חודשים בלבד, אך על-אף פרק-הזמן הקצר הספיק להתחבב על כל החיילים והמפקדים. בתחילת שירותו ביחידה שירת כקשר בסוללה המבצעית, וגם בה התחבב מיד על כל החיילים. אורי היה בחור שקט, מסור ואחראי, וכולנו ידענו, כי אפשר לסמוך עליו בכל משימה שתוטל עליו. על-אף משך השירות הקשה של אורי בגדוד, (משך התעסוקה המבצעית) לא שמעתי מפיו תלונות על תנאי-שירות קשים, על-אף שאהב מאוד את משפחתו – דבר שידעתי מראיון הקבלה שערכתי לו בהגיעו ליחידה". אורי הועלה לדרגת טר"ש, ונכון לו קידום במסלול הצבאי. ואולם, חצי-שנה לאחר חיולו, והוא בן 18 בלבד, נפל בעת שירותו – ביום י"א במר-חשון תשל"ט (10.11.1978). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. בני המשפחה נטעו לזכרו עצים ביער רמות ותרמו פרוכת על-שמו לבית-הכנסת 'אהל שלום' שבירושלים.