אברג’ל, יניב חיים

בן שרה ורפאל. נולד ביום י' בתמוז תשל"ו (8.7.1976) בנתיבות. יניב החל את לימודיו בבית-הספר "נווה יעקב" בנתיבות, ולאחר ארבע שנים עבר לבית-הספר "חזון יחזקאל" בקרית גת, שם למד עוד ארבע שנים. בכיתה ט' עבר יניב לבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל", ולאחר מכן למד מכונאות רכב בבית-ספר "אורט שער הנגב". בראשית אפריל 1994 התגייס יניב לצה"ל והוצב בחטיבת גולני. הוא שירת כעשרה חודשים בלבנון ולאחר מכן, בשל סיבות רפואיות, הועבר לחיל תחזוקה. יניב הוצב בחטיבה הצפונית בעזה, שם שירת כנהג משאית ולאחר מכן כנהג אמבולנס. יניב אהב לעזור לזולת והיה מוכן תמיד לתרום לקהילה. בבית עזר לאביו בכל עבודה, ובכל חופשה יצא לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. יניב היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. הוא ביצע את כל המוטל עליו בחריצות ובאהבה. ביום י"א באלול תשנ"ו (26.8.1996) נפל סמל יניב בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים שאירעה בצומת יד מרדכי. יחד אתו נהרג גם סמל אריק עליה. יניב הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין בנתיבות. בן עשרים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים – אבנר, ירון, אילן, אייל ושלומי – ואחות אחת – עינב. במכתב תנחומים של סגן-מפקד החטיבה למשפחתו של יניב, נאמר: "במשך תקופת שירותו בחטיבה הצפונית בעזה, רכש יניב חברים רבים וזכה להערכה מצד מפקדיו בזכות מסירותו לתפקיד ואופיו המיוחד ושובה הלב. קסמו האישי בא לידי ביטוי בשמחת החיים שלו, באהבת הזולת וביכולת הנתינה בכל עת. משימות, שהיו בלתי אפשריות עבור אחרים, בוצעו על ידו בקלות ובחן שאפיינו אותו." לאחר מותו, הוציאה המשפחה חוברת לזכרו, בה מבטאים אחיו ואחותו את כאבם ואת געגועיהם ליניב: "אתמול – עוד היית אתנו, / והיום – השמש מסתירה קרניה, / הפרחים מרכינים ראש, / השמים מאפירים בעננים, ולשמך – הד עמום משיב מהכתלים. / נשארה רק אבן להתפרק עליה / ופרחים להניח עליה. / נותרה רק לוחית אבן בבית העלמין./ חזור אלינו יניב!"